מ"ג ישעיהו יז יד
<< · מ"ג ישעיהו · יז · יד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה בַלָּהָה בְּטֶרֶם בֹּקֶר אֵינֶנּוּ זֶה חֵלֶק שׁוֹסֵינוּ וְגוֹרָל לְבֹזְזֵינוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְעֵ֥ת עֶ֙רֶב֙ וְהִנֵּ֣ה בַלָּהָ֔ה בְּטֶ֥רֶם בֹּ֖קֶר אֵינֶ֑נּוּ זֶ֚ה חֵ֣לֶק שׁוֹסֵ֔ינוּ וְגוֹרָ֖ל לְבֹזְﬞזֵֽינוּ׃
רש"י
"בטרם בקר איננו" - והאויב אין בעולם
"זה חלק שוסינו" - חלק סנחריב וחלק גוג ומגוג כשיבאו לבזזינומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וגורל לבוזזינו" - כפל הדבר במ"ש
"זה חלק" - אמר הנביא זהו החלק הנחלק לאשור אשר שסה אותנו
"איננו" - אינו בעולם כמ"ש וישכימו בבוקר והנה כולם פגרים מתים (לקמן לז)
"לעת ערב" - כי המלאך הכה בהם בלילה במכה המבהיל
מצודת ציון
"בלהה" - הוא הפוך מן בהלה וכן בלהות היית (יחזקאל כ"ז)
"שוסינו" - ענין בזה ושלל
"וגורל" - הוא כמו חלק ע"ש שדרך לחלוק ע"פ גורלמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"זה חלק הראוי לשוסינו" ע"פ מדתם, וגם "לבזזינו" שהם המחנות שבאו עמו רק לשלול שלל ולהרויח יקחו ג"כ מנת חבלם עמו, (עי' באור המלות). (פה דבר במשל המון עמים רבים וכו', ובקאפיטל שאח"ז יבאר הנמשל):
ביאור המילות
"בלהה", ראיתי לאחד מן המבארים בפסוק תצעידהו למלך בלהות, מביא בשם הרנה"ו בהבדל בין שם בלהה, לשם בהלה, כי בלהה מציין כתות השדים והמזיקים שהיו מבהילים את המהבילים בין המהבילים הקדמונים, או את לחומי רשף וקטב מרירי, והממונים על השאול והתפתה וכדומה עכ"ד, ולפי הנודע היה עקר שליטתם ופחדם בלילה, כמ"ש מפחד בלילות, בו תרמוש כל חיתו יער, ובהגיע אור הבקר היו מתפזרים ושבו לאפס. עפ"ז ימליץ את מחנה סנחריב שבאו לירושלים בלילה, ואז נפל פחדם על ישראל, ובבקר סר הפחד ושבו לאין ואפס, כבלהות השדים שירבה פחדם בלילה ויסור באור הבקר:
"חלק שוסינו וגורל לבזזינו". ההבדל בין חלק וגורל, מבואר, חלק הוא הקנין הבא לו ע"י חלוקה, וגורל הוא הקנין שזכה בו ע"י גורל, בחלק לא ישיג רק הדבר המגיע לו אשר יש לו בו שותפות, רק שע"י החלוקה מתברר כי זאת חלקו, ובגורל יזכה גם דבר הבלתי מגיע לו מקודם, שיפול בגורלו חלק גדול, ויותר מכדי חלקו, גם תדע ההבדל בין שוסה ובוזז, הבוזז עקר מגמתו הוא השלל והרכוש והממון, והשוסה עקר מגמתו הוא ההשחתה שרוצה להשחית שלל אויבו, הבוזז לוקח את אשר ביכלתו ליקח ואת המותר יניח, והשוסה יקח את אשר יקח ואת המותר יחרים, ומשתתף עם שסס מן הכפולים, שסוהו כל עוברי דרך (תהלות פה), וע"ל (מב כג) מש"ש, עפ"ז אמר כי שוסיהם, הם אשר כונתם רק להשחיתם ולבלעם, זה חלקם בשלימות, וגם בוזזיהם הם אשר אינם צוררים להם, וכונתם לא היה רק להנאת עצמם, מ"מ הגם שאין זאת חלקם, נפל עונש זה בגורלם, נפל להם גורל יותר מן המגיע להם:<< · מ"ג ישעיהו · יז · יד