מ"ג ישעיהו יד כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כה. לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי וְעַל הָרַי אֲבוּסֶנּוּ וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹ וְסֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמוֹ יָסוּר.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור

מנוקד: לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי וְעַל הָרַי אֲבוּסֶנּוּ וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹ וְסֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמוֹ יָסוּר.

עם טעמים: לִשְׁבֹּ֤ר אַשּׁוּר֙ בְּאַרְצִ֔י וְעַל־הָרַ֖י אֲבוּסֶ֑נּוּ וְסָ֤ר מֵֽעֲלֵיהֶם֙ עֻלּ֔וֹ וְסֻ֨בֳּל֔וֹ מֵעַ֥ל שִׁכְמ֖וֹ יָסֽוּר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לשבור אשור בארצי" - ובזאת תדע כי את אשר יעצתי עליך גם היא תקום

"לשבור וגו'" - מוסב על כאשר דמיתי כן היתה

"אבוסנו" - אשר אמרתי לרומסו ולבוססו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לשבר אשור", המחשבה שלי בהאמצעיים היו שני ענינים,

  • א) לשבור את אשור בל ירע לישראל,
  • ב) לשברו "בארצי ועל הרי אבוסנו" בתבוסה מופלגת שיראו כולם שאני עשיתי זאת, ובל יזידו שום אומה ולשון עוד להלחם בהם, זה היו האמצעיים, והתכלית שהוא העצה "(נגד כאשר יעצתי)" היתה, שעי"כ "וסר מעליהם עלו", ועי"כ יסיר סבלו, (עיין באור המלות), עתה מבואר וברור כי.


ביאור המילות

"וסר מעליהם עלו, וסובלו מעל שכמו יסור". ולמעלה (י' כז) הקדים סבל אל העול? כי העול שעל הצואר הוא המכריח את השור לסבול הסבל על השכם, ולמעלה דבר בבחינת העם, שהם פורקים הסבל תחלה, ואינם רוצים לתת מס ועבודה. ואז רוצה להכריחם ע"י העול ואז יפרקו העול במה שינצחוהו. אבל פה ייחס הדבר אל ה' המושיע, והוא הסיר תחלה העול, והמם מחנה אשור, וסר הסבל ממילא:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וסבלו" - המשא שהעמיס אשור על שכמו יסיר אז

"וסר" - ואז יסור מישראל העול מה ששם אשור עליו

"לשבור" - חוזר על כאשר דמיתי וגו' לומר מחשבתי היה לשבור את אשור בארצי כי סביב ירושלים נפל

מצודת ציון

"אבוסנו" - ענין רמיסה ודריסה

"עולו" - אמר בלשון שאלה מהעול המושם על צואר הפרה לחרוש בשדה ר"ל הכבדת העבודה

"וסבלו" - ענין טעינת משא וכן יסור סובלו (לעיל י)

"שכמו" - כתפו