מ"ג ישעיהו יד כ
<< · מ"ג ישעיהו · יד · כ · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תֵחַד אִתָּם בִּקְבוּרָה כִּי אַרְצְךָ שִׁחַתָּ עַמְּךָ הָרָגְתָּ לֹא יִקָּרֵא לְעוֹלָם זֶרַע מְרֵעִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹֽא־תֵחַ֤ד אִתָּם֙ בִּקְבוּרָ֔ה כִּי־אַרְצְךָ֥ שִׁחַ֖תָּ עַמְּךָ֣ הָרָ֑גְתָּ לֹא־יִקָּרֵ֥א לְעוֹלָ֖ם זֶ֥רַע מְרֵעִֽים׃
רש"י
"כי ארצך שחת" - ברוב עבודה ועמך הרגת חנם כמו שמפורש בדנייאל ואמר להובד' לכל חכימי בבל לכך שנאוך ונהגו בך בזיון להשליכך מקברך
"לא יקרא לעולם זרע מרעים" - ואף בניך ילקו בעוניך ולא יתקיימו אחריך ימים רבים כי יתחברו עליהם שונאיך וישחיתום ויאמרו זה לזהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"לא יקרא וגו'" - בניו שהם זרע מרעים לא יקרא לזמן רב לומר אלו מזרע נ"נ כי במהרה יכרת זרעו
"עמך הרגת" - כמ"ש ואמר להובדא לכל חכימי בבל (דנייאל ב)
"כי ארצך שחת" - ולזה פחד מאד עד שהוציאוהו מקברו
"לא תחד" - לא תהיה כאחד להיות שוה למלכי העכו"ם בדבר הקבורה לנוח בכבוד
מצודת ציון
"תחד" - מלשון חד ואחדמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"כי ארצך שחת", ומי יכבדך אחרי מותך אם שחת גם ארצך והרגת גם עמך, ולכן ראוי שלא לבד שישפכו כולם חמתם עליך אחרי מותך, כי גם ראוי "שלא יקרא לעולם זרע מרעים", שגם זרעו לא יקראו על כסא המשרה לעולם. כדברו זאת יתרגש המליץ, מוסיף אמרים, ולמה חרצת רק שלא יקראו למלוכה הלא מהראוי הוא, כי.
<< · מ"ג ישעיהו · יד · כ · >>