מ"ג ישעיהו יד טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


טז. רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ אֵלֶיךָ יִתְבּוֹנָנוּ הֲזֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ מַרְעִישׁ מַמְלָכוֹת.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות

מנוקד: רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ אֵלֶיךָ יִתְבּוֹנָנוּ הֲזֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ מַרְעִישׁ מַמְלָכוֹת.

עם טעמים: רֹאֶ֙יךָ֙ אֵלֶ֣יךָ יַשְׁגִּ֔יחוּ אֵלֶ֖יךָ יִתְבּוֹנָ֑נוּ הֲזֶ֤ה הָאִישׁ֙ מַרְגִּ֣יז הָאָ֔רֶץ מַרְעִ֖ישׁ מַמְלָכֽוֹת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ישגיחו" - יביטו דרך חורין וחרכין (אבוע"ר בלע"ז)

"יתבוננו" - (פורופנשי"ר בלע"ז)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ראיך", גם אותם שרגילים לראותך, עתה "אליך ישגיחו" בהשגחה הרבה "ואליך יתבוננו", כי יסתפקו בך אם אתה הוא, כי ישאלו לעצמם וכי אפשר כי "זה הוא" האיש אשר "הרגיז כל" כדור "הארץ" ממקומו בתנועה אחת, וע"י התנועה החזקה הזאת "הרעיש ממלכות" הגרים על הארץ והפכם ע"י הרעש, עד כי:

ביאור המילות

"ישגיחו". שגח הוא הצצה יתירה, משגיח מן החלונות, ואחריו ההתבוננות להכיר את הדבר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רואיך" - הרואים אותך בשאול יביטו אליך ויתבוננו להסתכל אליך בכונת הלב ויאמרו היתכן שזהו האיש אשר היה מרגיז הארץ בחייו

מצודת ציון

"ישגיחו" - ענין הבטה בכונת הלב

"יתבוננו" - ענין הסתכלות בעיון רב כמו ואתבונן אליו בבוקר (מלכים א' ג)

"מרגיז" - ענין תנועת הרעדה