מ"ג ישעיהו ט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג ישעיהו · ט · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הרבית הגוי לא [לו] הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִרְבִּיתָ הַגּוֹי לא [לוֹ] הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה שָׂמְחוּ לְפָנֶיךָ כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר כַּאֲשֶׁר יָגִילוּ בְּחַלְּקָם שָׁלָל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִרְבִּ֣יתָ הַגּ֔וֹי לא ל֖וֹ הִגְדַּ֣לְתָּ הַשִּׂמְחָ֑ה שָׂמְח֤וּ לְפָנֶ֙יךָ֙ כְּשִׂמְחַ֣ת בַּקָּצִ֔יר כַּאֲשֶׁ֥ר יָגִ֖ילוּ בְּחַלְּקָ֥ם שָׁלָֽל׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הרבית הגוי" - נעשו גדולים לכל שומעיהם כששמעו האומות הנסים שנעשו להם

"לו הגדלת השמחה" - ולא לאויביו וכתיב לא בלמ"ד אלף לפי שלא היתה שמחת חזקיה שלימה לפי שבאותו הפרק נאמ' לו הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך (לקמן לח)

"כשמחת בקציר" - ת"י כחדוות נצחי קרב שהוא כעין הקציר הורגי אדם קוצצי צוארים ושינה הכתוב בלשונו לדרוש שהיה אותו הנס בליל קציר העומר

"כאשר יגילו בחלקם שלל" - מצרים בימי משה שאף כאן חלקו שלל כוש ומצרים וחמדת כל הגוים כמ"ש (לקמן לז) שכשחזר מעל תרהקה מלך כוש בא לו לירושלים עם כל אוצרות כוש ומצרים כענין שנאמר (לקמן מה) יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים וגו' והכל בזזו חזקיה ועמו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הרבית", הנביא מסב פניו אל ה' ואומר, הנה "הרבית" והגדלת את הגוי שהוא מחנה סנחריב במה שנתת בידם כל ממלכות הארץ, אבל בזה "אך לו" להעם ההולכים בחשך שהם שבט יהודה.

"הגדלת השמחה", שעי"כ גדלה שמחתם בכפל שנושעו מגוי תקיף כזה, ועי"ז יצא שמם בכל הארץ.

"שמחו לפניך כשמחת בקציר", ר"ל כי מצד אחד ישמח האדם יותר באסיפת תבואתו בקציר מבאסיפת השלל במלחמה, כי באסיפת השלל בהכרח נהרגו ג"כ מעמו במלחמה, אבל בצד אחר ישמח יותר באסיפת השלל, כי שמחת הנצחון גדולה מכל אבל פה שלא לחמו ולא נהרג מהם איש, שמחתם דומה בצד אחד כשמחת בקציר שאוסף בלי מלחמה ובלא סכנה, ובצד האחר דומה "כאשר יגילו בחלקם שלל", כי נצחו את אויבם והאויב נפל ע"י מלאך ה':

ביאור המילות

"הגוי". אחר ששם עם שבפסוק הקודם על ישראל, יהיה שם גוי פה על אשור כמ"ש למעלה (א' ג'), ומלת לו מוסב על העם, והכתיב לא בא' בא למעט הגוי:

"כשמחת". התי"ו במקום ה', וכן אם אתן שנת לעיני, שפעת אני רואה, ויתכן שרמז למ"ש חז"ל שמפלת סנחריב היה בליל פסח בעת קציר העומר, וע"כ בא בסמוך שבהכרח חסר הנסמך כשמחת קציר בקציר, ויהיה ב' בקציר ב' הזמן, ר"ל בעת קציר בניסן, שמחו כשמחת קציר:

"יגילו". ההבדל בין שמחה וגיל, מבואר אצלי בכל התנ"ך, שמחה מורה השמחה התמידית על דבר משמח הבא בתמידות, וגיל היא השמחה החדשה על ענין התחדש פתאום כמו מציאה, בשורה טובה, ודומיהם, וע"כ על הקציר שרגילים בו תמיד אמר שמחה, ועל השלל שהוא חידוש אמר גיל:
 

<< · מ"ג ישעיהו · ט · ב · >>