מ"ג ישעיהו טז י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


י. וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע יַיִן בַּיְקָבִים לֹא יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ הֵידָד הִשְׁבַּתִּי.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לא ירנן לא ירעע יין ביקבים לא ידרך הדרך הידד השבתי

מנוקד: וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע יַיִן בַּיְקָבִים לֹא יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ הֵידָד הִשְׁבַּתִּי.

עם טעמים: וְנֶאֱסַ֨ף שִׂמְחָ֤ה וָגִיל֙ מִן־הַכַּרְמֶ֔ל וּבַכְּרָמִ֥ים לֹֽא־יְרֻנָּ֖ן לֹ֣א יְרֹעָ֑ע יַ֗יִן בַּיְקָבִ֛ים לֹֽא־יִדְרֹ֥ךְ הַדֹּרֵ֖ךְ הֵידָ֥ד הִשְׁבַּֽתִּי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מן הכרמל" - הוא מקום יער ושדות תבואה

"לא ירועע" - ל' תרועת שמחה

"הידד השבתי" - קול המתאספים להטיל הקורה לעצור הענבים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ונאסף שמחה וגיל", השמחה היא שמחה התמידית ששמחים כל השנה בשתבואת הכרמל הוא בבית שיש להם אוכל לשובע, והגיל מה שגלים לפי שעה בעת הקציר שראו שלא עמלו לריק, ר"ל לא לבד שלא יאספו תבואתם הביתה אף גם לא יקצרו אותם כלל, ולא תגדל התבואה כלל כי זרים יחריבו את הארץ.

"ובכרמים לא ירנן לא ירעע", הדרך הוא בעת בצירת הכרם ודריכת היין, תחלה מריעים בשופר או באבוב של קנה שיתאספו הפועלים בכל יום, ואחר שכלו את מעשיהם אז ישירו ויזמרו על שמחתם, אמר לא לבד שלא ירונן כי לא יבצעו מלאכתם אף גם לא ירועע ולא יקבצו הפועלים כלל, כי אין יבול בגפנים:

"יין", מוסיף לאמר לא זאת לבד שלא יבצרו הכרם, אף גם יין הנמצא מכבר "ביקבים", שכבר נתנו הענבים אל היקב, מ"מ "לא ידרך" אותו "הדרך", יען "הידד השבתי", שלא יצעקו עוד הידד לאסוף פועלים הרבה הצריכים להדריכה, כי לא ימצאו שם בני אדם:

ביאור המילות

"שמחה וגיל". שמחה, מורה שמחת הלב על דבר תמידי, והיית אך שמח, והוא הפך העצבות, לב שמח ובעצבות לב (משלי י"ז כ"ב). וגיל, על דבר התחדש לו, מציאה, בשורה טובה וכדומה, ומבואר בספר זה (למעלה ט' ב', לקמן כה ט', כט יט, לה א' ב', סא יד, סה יח יט, סו יד):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הידד השבתי" - בטלתי את קול צעקת הידד כי גם היא לשון קריאת צעקת דורכי היין לזרז זה את זה וכן נאמר הידד כדורכים יענה (ירמיהו כה)

"יין ביקבים" - להוציא יין להמשיך ביקבים לא ידרוך מי שהיה רגיל לדרוך כי האויב ובלה הכל

"לא ירונן" - לא ישמע שם קול רנה וקול תרועת שמחה

"ונאסף" - מעתה כלה שמחה מן הכרמל כי לא יגדל שם מאומה

מצודת ציון

"ונאסף" - ענין כליון כמו אסוף אסיפם (ירמיהו ח)

"הכרמל" - הוא מקום שדות וכרמים כמו והיה מדבר לכרמל (לקמן ל"ב)

"ירונן" - מלשון רינה

"ירועע" - מלשון תרועה

"ביקבים" - הוא הבור שלפני הגת והיין יורד בו

"ידרוך הדורך" - הדרך לדרוך ברגל על הענבים להוציא היין

"השבתי" - ענין בטול כמו שבת נוגש (לעיל י"ד)