מ"ג ישעיהו טו ו
<< · מ"ג ישעיהו · טו · ו · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי מֵי נִמְרִים מְשַׁמּוֹת יִהְיוּ כִּי יָבֵשׁ חָצִיר כָּלָה דֶשֶׁא יֶרֶק לֹא הָיָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּי־מֵ֥י נִמְרִ֖ים מְשַׁמּ֣וֹת יִֽהְי֑וּ כִּֽי־יָבֵ֤שׁ חָצִיר֙ כָּ֣לָה דֶ֔שֶׁא יֶ֖רֶק לֹ֥א הָיָֽה׃
רש"י
"משמות יהיו" - מדם חלל המתערב ונופל בהם
"כי יבש חציר וגו'" - כלומר גבוריהם ומלכיהם ושליטיהם ולפי ששבחה של ארץ מואב הוא מרעה הטוב שבה כמו ששנינו אלים ממואב לפיכך משל את פורענותה בחורבן מרעה שלהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ירק לא היה" - כל כך תחרב כאלו לא היה שם ירק מעולם
"יבש חציר" - לפי שכל שבח ארץ מואב במרעה שמן ודשן לכן אמר בחורבנה שיחרבו מימיהם ותכלה המרעה
"מי נמרים" - מי נהר נמרים יהיה שממה ר"ל יחרב מימיהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) במה שמוכרים היתרת, שהם דברים שתוציא הארץ יותר על הצורך, אל שאר מדינות,
- ב) במה שמביאים החסר דברים הבלתי נמצאים במדינה, מחוץ אל המדינה. עפ"ז ימליץ "כי מי נמרים", הנהר הזה היה לשמה חרב ויבש ע"י רוב החום ועצירת הגשמים שהיה אז, עד שיבש חציר, וגם כלה הדשא שמתקיים יותר, ואף ירק שמתקיים יותר מכולם לא היה. (עיין באור המלות):
ביאור המילות
"יבש חציר כלה דשא ירק לא היה". חציר כולל מיני ירקות הצומחים מאליהם ורובם למאכל בהמה (מ"א יח ה', איוב מ' טו, תהלות קד יד), רק פעם אחד מזכירו למאכל אדם גרוע (במדבר יא), והוא גדל בלי מים ובמקום יבש (עיין לקמן ל"ה ז' מ"ד ד'), ובכ"ז מתיבש לפני כל העשבים (ע"ל כז מ' ו'). והדשא כולל התלבשות הארץ במיני עשבים שונים (רש"י בראשית א') ומתקיים יותר, וירק כולל כל הירקות למיניהם אשר לחלוחותם רב ונשארים ירוקים, (מ"א כא ב', משלי טו יז, איוב לט ח'), לכן אמר לא לבד חציר אף דשא ואף ירק נתיבשו מאין מים, גם הוסיף לא לבד שיבש אף גם כלה לגמרי, ואף גם לא היה, בטל עצמותו כאילו לא היה, ובזה נשמר סדר המליצה והדרגותיה בטוב טעם:<< · מ"ג ישעיהו · טו · ו · >>