מ"ג ישעיהו ח כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כא. וְעָבַר בָּהּ נִקְשֶׁה וְרָעֵב וְהָיָה כִי יִרְעַב וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבֵאלֹהָיו וּפָנָה לְמָעְלָה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה

מנוקד: וְעָבַר בָּהּ נִקְשֶׁה וְרָעֵב וְהָיָה כִי יִרְעַב וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבֵאלֹהָיו וּפָנָה לְמָעְלָה.

עם טעמים: וְעָ֥בַר בָּ֖הּ נִקְשֶׁ֣ה וְרָעֵ֑ב וְהָיָ֨ה כִֽי־יִרְעַ֜ב וְהִתְקַצַּ֗ף וְקִלֵּ֧ל בְּמַלְכּ֛וֹ וּבֵאלֹהָ֖יו וּפָנָ֥ה לְמָֽעְלָה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועבר בה נקשה ורעב" - מוסב למעלה מה אמור בתחלת הענין ויסרני מלכת בדרך העם הזה ופירש מה הוא הדרך לא תאמרו קשר לקשר עשרת השבטים שיתקשרו עם מלכי מצרים ופירש את עונשן והיה למקדש וכשלו בם וכל העניין

"ועבר בה" - העובר באותה הדרך שעוזבים את הקב"ה וסומכין על מלכי מצרים

"נקשה" - מאורע קשה

"נקשה ורעב" - נלאה בצרות קשות ורעב כי קושי ומצור ומציק ורעב יבא עליהם בימי מצור שלש שנים שצר סנחרב על שומרון

"והיה כי ירעב וקלל" - בעגלים ובעלים שהיו עובדים להם

"ופנה למעלה" - לבקש מאת הקב"ה ולא ישמע כי יתחתם גזר דין וכן תירגם יונתן

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ועבר בה", שב להשלים נבואתו מה שיהיה בארץ אפרים בעת הגלות בשנת שש לחזקיהו. מצייר כי כולם יגלו, והאדם אשר יעבר בה בארץ יהיה איש "נקשה", שהקשה גופו לכל המאורעות הקשות וגם יהיה "רעב" כי תהיה הארץ שממה, "וכי ירעב והתקצף וקלל" את יומו "בשם מלכו ואלהיו", ולכל מקום אשר יפנה בין אם "יפנה למעלה" להסתכל שם, או אם:


ביאור המילות

"נקשה". קשה יום, קשה עורף, שסבל מאורעות קשות. והקשה אליהם וישלם:

"וקלל במלכו". לא נמצא בשום מקום קללה שאחריו ב' שיהיה הב' סימן הפעול, וע"כ באורו וקלל בשם מלכו, כמו ויקלל הפלשתי את דוד באלהיו (ש"א יז), וחסר הפעול, ויקלל את יומו, או עצמו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ופנה למעלה" - לבקש עזר מאלוה האמיתי וכאומר הוא פנה אבל לא הועיל כי כבר נחתם הגזר דין

"וקלל במלכו ובאלהיו" - כי לא מצא עזר לא ממושלי ישראל ולא מעגלי הזהב והבעלים שעבדו

"נקשה ורעב" - בא עליו מאורע קשה וסבל הרעבון כי נחסר לחמו

"ועבר בה" - ומי שעבר בדרך הזה לדרוש באובות והם בני עשרת השבטים

מצודת ציון

"נקשה" - מלשון קשה

"והתקצף" - מלשון קצף וכעס