מ"ג ישעיהו ז כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כב. וְהָיָה מֵרֹב עֲשׂוֹת חָלָב יֹאכַל חֶמְאָה כִּי חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל כָּל הַנּוֹתָר בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: והיה מרב עשות חלב יאכל חמאה כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ

מנוקד: וְהָיָה מֵרֹב עֲשׂוֹת חָלָב יֹאכַל חֶמְאָה כִּי חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל כָּל הַנּוֹתָר בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.

עם טעמים: וְהָיָ֗ה מֵרֹ֛ב עֲשׂ֥וֹת חָלָ֖ב יֹאכַ֣ל חֶמְאָ֑ה כִּֽי־חֶמְאָ֤ה וּדְבַשׁ֙ יֹאכֵ֔ל כָּל־הַנּוֹתָ֖ר בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה מרוב חלב" - שיעשו ב' הצאן הללו יבוזו בעיניהם החלב ויאכלו החמאה הוא שומן החלב

"כל הנותר" - הצדיקים הפלטים מחרב סנחרב בשורה גדולה הוא מבשר להם שתזדמן להם פרנסה אחר כל השממון ההוא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והיה", ובזה תהיה השפע רב כ"כ עד שיאכלו חמאה, כי החלב אינו מתקיים ובהכרח יעשו ממנו חמאה, כי לא יוכלו למכור החלב לסחורה "כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ", ומי יקנה, אחר שכולם יהיה להם חמאה ודבש:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי חמאה וגו'" - מרוב

"מרוב" - מחמת רוב עשיית החלב לא יחוש על החלב ויאכל החמאה