מ"ג ישעיהו ז כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כא. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי צֹאן.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן

מנוקד: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי צֹאן.

עם טעמים: וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא יְחַיֶּה־אִ֛ישׁ עֶגְלַ֥ת בָּקָ֖ר וּשְׁתֵּי־צֹֽאן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יחיה איש וגו'" - ולפי שתהא ארצה ריקנית שיבוזו החיילות את הבהמות ובמעט הנותר אתן ברכה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והיה ביום ההוא", מ"מ גם אז יתקיים האות של עמנו אל, ואות שיאכל הילד חמאה ודבש, כי מרוב השממון שתחרב המדינה יחיה כל איש לעצמו עגלת בקר:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יחיה איש" - כל אחד יגדל בביתו עגלת בקר ושתי צאן ומרוב הברכה יהיה די לו בהם