מ"ג ישעיהו ב י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


י. בּוֹא בַצּוּר וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו

מנוקד: בּוֹא בַצּוּר וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ.

עם טעמים: בּ֣וֹא בַצּ֔וּר וְהִטָּמֵ֖ן בֶּֽעָפָ֑ר מִפְּנֵי֙ פַּ֣חַד יְהוָ֔ה וּמֵהֲדַ֖ר גְּאֹנֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בוא בצור" - לבוא בצור לברוח בנקרת הצורים

"והטמן בעפר" - ולהטמן בעפר

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בוא בצור", שיבואו בצורים מפני העונש. ודלתות הכתוב מגבילים, "בוא בצור מפני פחד ה', והטמן בעפר מהדר גאונו", הצור הוא מקום משגב ושם יבואו להשגב מפני פחד העונש, והעפר אינו מקום משגב רק מקום סתר, שם יטמנו מפני יראת הרוממות, כעטלף הנחבא מפני אור השמש בגבורתו. מעתה מתחיל לאמר כי כאשר גזר עליהם כן יהיה באמת, כי:


ביאור המילות

"בצור". סלע חזק ומבצר (עיין לקמן ח' טו):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בוא" - אז יאמר איש לאחיו בוא להטמן בנקיקי הצור ובמחילות העפר מפני הפחד והוא ענין מליצה כי אין מסתור לפניו

מצודת ציון

"גאונו" - מלשון גאוה וממשלה