מ"ג ישעיהו ב טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


טז. וְעַל כָּל אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ וְעַל כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה

מנוקד: וְעַל כָּל אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ וְעַל כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה.

עם טעמים: וְעַ֖ל כָּל־אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֑ישׁ וְעַ֖ל כָּל־שְׂכִיּ֥וֹת הַחֶמְדָּֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועל כל אניות" - תירגם יונתן ועל כל דיתבין בניסי ימא באיי הים שמוצאן ומובאן באניות

"תרשיש" - שם ים ששמו תרשיש

"שכיות החמדה" - פלטרין רצופין במשכיות רצפת שיש כמו ואבן משכית (ויקרא כו) על שם שסוככים בו את הקרקע

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אניות תרשיש", המתגאים בעושר שמביאים זהב מאופיר על ים תרשיש (כמ"ש במ"א ט' כ"ח) (נגד גאה ורם).

"שכיות החמדה", אשר יש להם דברים חמודים ומתגאים במו, והוא מדרגה קטנה מן אניות תרשיש בענין העושר. (נגד נשא ושפל):

ביאור המילות

"שכיות החמדה". להמפרשים חמדה תואר והיה ראוי חמודות.? ולדעתי חמדה שם מופשט, ר"ל ציורי החמדה. המליץ מציין את החמדה כעצם מופשט, מציירת היופי והחשק אל כל דברים היקרים, ותורה חיציה אל לב האדם לבקשם. ולכן יכנה חשק החושקים ודברי יקרי המציאות, כאילו הם ציורי החמדה, שהחמדה עטרה אותם חן ויופי, הסתכלה במו בעין רואי:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שכיות החמדה" - השרים היושבים בהיכלי עונג הרצופים ברצפת אבנים חמודים

"אניות תרשיש" - ההולכים באניות על ים תרשיש

מצודת ציון

"שכיות" - מלשון סכך ומכסה והיא הרצפה וכן ואבן משכית (ויקרא כו)