מ"ג ירמיהו נב כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו נב · כג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהיו הרמנים תשעים וששה רוחה כל הרמונים מאה על השבכה סביב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּהְיוּ הָרִמֹּנִים תִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה רוּחָה כָּל הָרִמּוֹנִים מֵאָה עַל הַשְּׂבָכָה סָבִיב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּֽהְיוּ֙ הָרִמֹּנִ֔ים תִּשְׁעִ֥ים וְשִׁשָּׁ֖ה ר֑וּחָה כׇּל־הָרִמּוֹנִ֥ים מֵאָ֛ה עַל־הַשְּׂבָכָ֖ה סָבִֽיב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תשעים וששה רוחה" - ובסוף המקרא הוא אומר כל הרימוני' מאה על השבכה ובספר (מלכים א ז) הוא אומר והרמונים מאתים טורים ארבע מאות לשתי השבכות אמור מעתה ארבע מאות היו לשתי השבכות על שני העמודים שני טורים לכל שבכה והטור מאה הוא שאמר כאן כל הרימונים מאה על השבכה לטור האחד ומאתים לשני הטורים הוא האומר שם הרימונים מאתים טורים סביב מאתים לשני טורים סביב לעמוד האחד וכן לשני הרי ארבע מאות והעמודים העמידם שלמה באולם סמוך לכותל ההיכל והכותל מכסה ד' רמונים מכל טור שאין נראים מבחוץ הוא שאמור כאן ויהיו הרימונים תשעים וששה רוחה

"רוחה" - כמו לרוח כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה הטיל לה ה"א בסופה ולכך הטעם מלמעלה תחת הרי"ש כלומר תשעים וששה מהם נראים לרוחות העמוד זו למדתי בפ' שלשים ושתים מדות שאמר ר"א בנו של רבי יוסי הגלילי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כב–כג) "וכתרת עליו", הסתירה שיש בין כתובים דכאן לכתובים של מלכים פירשתי מ"א ס"ז:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על השבכה" - היו תלוים על השבכה סביב (ולמעלה אמר על הכותרת כי השבכה היה חלק מהכותרת ואליה תחשב)

"כל הרמונים מאה" - מספר הזה היה לטור האחד אבל היה לכ"א שני טורי רמונים כמו שמפורש במלכים (א שם)

"תשעים וששה רוחה" - לרוח האולם ואוירו היה נראה צ' וששה כי ארבע מהם היו נכסים מעין הרואה כי העמודים עמדו סמוכים לכותל

מצודת ציון

"רוחה" - גם האויר יקרא רוח כמו שאפה רוח (לעיל ב')