מ"ג ירמיהו נא מג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו נא · מג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָיוּ עָרֶיהָ לְשַׁמָּה אֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה אֶרֶץ לֹא יֵשֵׁב בָּהֵן כָּל אִישׁ וְלֹא יַעֲבֹר בָּהֵן בֶּן אָדָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָי֤וּ עָרֶ֙יהָ֙ לְשַׁמָּ֔ה אֶ֖רֶץ צִיָּ֣ה וַעֲרָבָ֑ה אֶ֗רֶץ לֹֽא־יֵשֵׁ֤ב בָּהֵן֙ כׇּל־אִ֔ישׁ וְלֹֽא־יַעֲבֹ֥ר בָּהֵ֖ן בֶּן־אָדָֽם׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)




ביאור המילות

"איש, בן אדם". התבאר למעלה (ב' ח'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארץ ציה" - להיות ארץ ציה וערבה

"ולא יעבור" - אפילו דרך העברה בעלמא

מצודת ציון

"לשמה" - לשממה

"ציה" - שממה

"ערבה" - כמו מדבר