לדלג לתוכן

מ"ג ירמיהו נא לו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
לכן כה אמר יהוה הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה.

מנוקד:
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָה הִנְנִי רָב אֶת רִיבֵךְ וְנִקַּמְתִּי אֶת נִקְמָתֵךְ וְהַחֲרַבְתִּי אֶת יַמָּהּ וְהֹבַשְׁתִּי אֶת מְקוֹרָהּ.

עם טעמים:
לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִי־רָב֙ אֶת־רִיבֵ֔ךְ וְנִקַּמְתִּ֖י אֶת־נִקְמָתֵ֑ךְ וְהַֽחֲרַבְתִּי֙ אֶת־יַמָּ֔הּ וְהֹֽבַשְׁתִּ֖י אֶת־מְקוֹרָֽהּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"רב" - מלשון מריבה

"והחרבתי" - מלשון חורב ויובש

"והובשתי" - מלשון יובש

"מקורה" - ענין מעין מים 

מצודת דוד

"והובשתי וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"לכן" - הואיל וכן עשו בך לכן וגו'

"והחרבתי" - אוביש את ימה ר"ל אשבית השפעתה אשר היתה כמי הים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לכן הנני רב את ריבך" על החמס, "ונקמתי" על הדמים ששפכו, "והחרבתי" כי לבסוף נחרבה לגמרי והיתה תל עולם: