מ"ג ירמיהו נא לד
<< · מ"ג ירמיהו · נא · לד · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אכלנו הממנו [אכלני הממני] נבוכדראצר מלך בבל הציגנו [הציגני] כלי ריק בלענו [בלעני] כתנין מלא כרשו מעדני הדיחנו [הדיחני]
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אכלנו הממנו [אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי] נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הציגנו [הִצִּיגַנִי] כְּלִי רִיק בלענו [בְּלָעַנִי] כַּתַּנִּין מִלָּא כְרֵשׂוֹ מֵעֲדָנָי הדיחנו [הֱדִיחָנִי].
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אכלנו אֲכָלַ֣נִי הממנו הֲמָמַ֗נִי נְבוּכַדְרֶאצַּר֮ מֶ֣לֶךְ בָּבֶל֒ הציגנו הִצִּיגַ֙נִי֙ כְּלִ֣י רִ֔יק בלענו בְּלָעַ֙נִי֙ כַּתַּנִּ֔ין מִלָּ֥א כְרֵשׂ֖וֹ מֵעֲדָנָ֑י הדיחנו הֱדִיחָֽנִי׃
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הממני" - ענין כתיתה ושבירה כמו והמם גלגל עגלתו (שם כ"ח)
"הציגני" - ענין העמדה כמו תציג אותו לבד (שופטים ז')
"כתנין" - מין נחש
"כרשו" - כמו כרסו בסמ"ך והוא המקום יתאסף שם המאכל ובדרז"ל הכרס הפנימית (חולין מ"ב)
"מעדני" - דברים תפנוקים כמו מעדני מלך (בראשית מ"ט)
"הדיחני" - מלשון הדחה ושטיפת כלי
מצודת דוד
"הדיחני" - ר"ל כמו כשמדיחים את הכלי לא נשאר בו מאומה מודבק בדפנותיה כן לא השאיר מאומה בידי
"הציגני" - העמיד אותי כלי ריק כי את הכל לקח ושלל ומיהר לבלוע אותי כתנין הבולע מבלי לעיסה ומילא הכרס שלו מן מעדני ר"ל שלל טוב ארצי והביאם לארצו
"אכלני" - בני ישראל קובלים על הצער שסבלו ואומרים הנה נ"נ אכלני והמם אותימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
<< · מ"ג ירמיהו · נא · לד · >>