מ"ג ירמיהו נא יא
<< · מ"ג ירמיהו · נא · יא · >>
כתיב:
הברו החצים מלאו השלטים העיר יהוה את רוח מלכי מדי כי על בבל מזמתו להשחיתה כי נקמת יהוה היא נקמת היכלו.
מנוקד:
הָבֵרוּ הַחִצִּים מִלְאוּ הַשְּׁלָטִים הֵעִיר יְהֹוָה אֶת רוּחַ מַלְכֵי מָדַי כִּי עַל בָּבֶל מְזִמָּתוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ כִּי נִקְמַת יְהֹוָה הִיא נִקְמַת הֵיכָלוֹ.
עם טעמים:
הָבֵ֣רוּ הַחִצִּים֮ מִלְא֣וּ הַשְּׁלָטִים֒ הֵעִ֣יר יְהֹוָ֗ה אֶת־ר֙וּחַ֙ מַלְכֵ֣י מָדַ֔י כִּֽי־עַל־בָּבֶ֥ל מְזִמָּת֖וֹ לְהַשְׁחִיתָ֑הּ כִּֽי־נִקְמַ֤ת יְהֹוָה֙ הִ֔יא נִקְמַ֖ת הֵיכָלֽוֹ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הברו" - מלשון ברור ונקי
"מלאו" - ענין קבוץ כמו קראו מלאו (לעיל ד)
"השלטים" - המגינים וכן כל שלטי הגיבורים (שיר השירים ד')
"העיר" - מלשון התעוררות
"רוח" - רצון
"מזמתו" - מחשבתו כמו כאשר זמם (דברים י"ט)
מצודת דוד
"כי נקמת וגו'" - רצה לומר הנקמה אשר הוא לוקח מבבל היא נקמת היכלו אשר שרפו באש ולא בעבור מה שעשה בבל לשאר העובדי כוכבים[1]
"העיר" - הנה ה' העיר רצון מלכי מדי והם דריוש וכורש חתנו אשר ירש המלכות אחרי מות דריוש
"מזמתו" - מחשבת ה' היא על בבל להשחיתה
"הברו החצים" - נקו החצים מן החלודה
"מלאו השלטים" - קבצו המגינים להביאם במלחמהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
<< · מ"ג ירמיהו · נא · יא · >>
- ^ במקראות גדולות "נחמד למראה" כתוב "לשאר האומות" - ויקיעורך