מ"ג ירמיהו מט ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו מט · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נֻסוּ הָפְנוּ הֶעְמִיקוּ לָשֶׁבֶת יֹשְׁבֵי דְּדָן כִּי אֵיד עֵשָׂו הֵבֵאתִי עָלָיו עֵת פְּקַדְתִּיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נֻ֤סוּ הׇפְנוּ֙ הֶעְמִ֣יקוּ לָשֶׁ֔בֶת יֹשְׁבֵ֖י דְּדָ֑ן כִּ֣י אֵ֥יד עֵשָׂ֛ו הֵבֵ֥אתִי עָלָ֖יו עֵ֥ת פְּקַדְתִּֽיו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הפנו" - התבערו מן המקום הזה לשון ופנו את הבית (ויקרא יד)

"העמיקו לשבת" - להחבא בעמקי מסתרים

"נוסו הפנו העמיקו" - כולם לשון צווי הם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נסו הפנו" שבני דדן "נסו והעמיקו לשבת" ועי"כ יצאו בני אדום לרדוף אחריהם במקום שהתרחקו לשם, ועי"ז "איד עשו הבאתי עליו" כי בא האויב וכבש את ארץ אדום בשלא היו שם אנשי המלחמה, ור"ל שע"י שאיד עשו הבאתי עליו נתתי בלב יושבי דדן שינוסו ובני עשו ירדפו אחריהם "כי איד עשו" המיועד לו מצד הטבע והמערכה, "עת פקדתיו" הוא העת המיועד למפלתו מצד ההשגחה ופקודת עונותיו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי איד" - איד שלו הראוי לו הבאתי עליו ועת השגחת הרעה המוכן לו

"נוסו" - הנה יושבי דדן ברחו והפנו מארצם והחביאו לשבת בעמקי מסתרים

מצודת ציון

"הפנו" - מלשון פנוי ממקום

"העמיקו" - מלשון עומק

"דדן" - שם מקום באדום

"איד" - שבר ומקרה רעה

"פקדתיו" - ענין השגחת הבאת הרעה

<< · מ"ג ירמיהו · מט · ח · >>