מ"ג ירמיהו מד כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנני שקד עליהם לרעה ולא לטובה ותמו כל איש יהודה אשר בארץ מצרים בחרב וברעב עד כלותם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנְנִי שֹׁקֵד עֲלֵיהֶם לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה וְתַמּוּ כָל אִישׁ יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֶרֶב וּבָרָעָב עַד כְּלוֹתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנְנִ֨י שֹׁקֵ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם לְרָעָ֖ה וְלֹ֣א לְטוֹבָ֑ה וְתַ֩מּוּ֩ כׇל־אִ֨ישׁ יְהוּדָ֜ה אֲשֶׁ֧ר בְּאֶֽרֶץ־מִצְרַ֛יִם בַּחֶ֥רֶב וּבָרָעָ֖ב עַד־כְּלוֹתָֽם׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הנני שוקד" - אשתדל ואמהר עליכם להרע להם ולא להיטיב עמהם 

מצודת ציון

"שוקד" - ענין מהירות והשתדלות כמו שקדו ושמרו (עזרא ח)

"ותמו" - יכלו וישלמו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנני שוקד עליהם", נגד שאמר שהעם שרצו לשוב מא"י למצרים תשיגם הרעה הכללית שתשיג את אנשי מצרים, מוסיף שאני שוקד עליהם לעשות להם רעה מיוחדת עד שיתמו לגמרי: