מ"ג ירמיהו מג יב
<< · מ"ג ירמיהו · מג · יב · >>
כתיב:
והצתי אש בבתי אלהי מצרים ושרפם ושבם ועטה את ארץ מצרים כאשר יעטה הרעה את בגדו ויצא משם בשלום.
מנוקד:
וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּבָתֵּי אֱלֹהֵי מִצְרַיִם וּשְׂרָפָם וְשָׁבָם וְעָטָה אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר יַעְטֶה הָרֹעֶה אֶת בִּגְדוֹ וְיָצָא מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם.
עם טעמים:
וְהִצַּ֣תִּי אֵ֗שׁ בְּבָתֵּי֙ אֱלֹהֵ֣י מִצְרַ֔יִם וּשְׂרָפָ֖ם וְשָׁבָ֑ם וְעָטָה֩ אֶת־אֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם כַּֽאֲשֶׁר־יַעְטֶ֤ה הָרֹעֶה֙ אֶת־בִּגְד֔וֹ וְיָצָ֥א מִשָּׁ֖ם בְּשָׁלֽוֹם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"והצתי" - ענין הבערה ושריפה כמו ותצת בסבכי היער (ישעיהו ט)
"ושבם" - מלשון שבי
"ועטה יעטה" - ענין כריכה וכן מעטה לטבח (יחזקאל כא)
"את בגדו" - עם בגדו
מצודת דוד
"ויצא" - נ"נ יצא משם בשלום ולא יוכלו אנשי מצרים לקחת שלהם מידו
"ועטה" - שלל ארץ מצרים יכרוך לקחת הכל כמו הרועה כשנוסע ממקום למקום שכורך עם בגדו כל כליו להביאם עמו ולא ישאיר מה מהם
"ושרפם ושבם" - ר"ל אלהיהם מעץ ואלהיהם מכסף וזהב יקח בשבימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
<< · מ"ג ירמיהו · מג · יב · >>