מ"ג ירמיהו לח כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו לח · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והנה כל הנשים אשר נשארו בבית מלך יהודה מוצאות אל שרי מלך בבל והנה אמרות הסיתוך ויכלו לך אנשי שלמך הטבעו בבץ רגלך נסגו אחור

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִנֵּה כָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בְּבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה מוּצָאוֹת אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וְהֵנָּה אֹמְרוֹת הִסִּיתוּךָ וְיָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ הָטְבְּעוּ בַבֹּץ רַגְלֶךָ נָסֹגוּ אָחוֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִנֵּ֣ה כׇל־הַנָּשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר נִשְׁאֲרוּ֙ בְּבֵ֣ית מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה מוּצָא֕וֹת אֶל־שָׂרֵ֖י מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וְהֵ֣נָּה אֹמְרֹ֗ת הִסִּית֜וּךָ וְיָכְל֤וּ לְךָ֙ אַנְשֵׁ֣י שְׁלֹמֶ֔ךָ הׇטְבְּע֥וּ בַבֹּ֛ץ רַגְלֶ֖ךָ נָסֹ֥גוּ אָחֽוֹר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אנשי שלומך" - נביאי השקר שאמרו לך לא תלכד

"בבוץ" - טיט לשון היגאה גומא בלי בצה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כל הנשים מוצאות והנה אומרות", ר"ל שידרשו מאת הנשים שהן המשרתות בבית המלך מה היה סבת המרד, והם ילמדו עליך זכות ויאמרו שהמלך אינו אשם בדבר כי "אנשי שלומך הם השיאו" ופתו "אותך" תחלה, ואח"כ אף שהמלך רצה לחזור ולהשלים עם נבוכדנצר לא יכול, כי "הטבעו בבוץ רגליך" שהיה דומה כנטבע בבוץ שאינו יכול לצאת, כמ"ש כי אין המלך יוכל אתכם דבר, כי כבר היה ביד השרים, כן ילמדו עליך זכות, ועי"כ.

ביאור המילות

"בבוץ". רקק עב, כמו היגאה גומא בלא בצה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הטבעו" - הם הטבעו רגליך בבוץ ר"ל הם גרמו לך הצער הזה והמה חזרו אחור לעמוד מנגד כי אין בידם להושיעך

"מוצאות" - תהיינה מוצאות

"והנה" - הנשים ההנה תאמרנה עליך הנה הסיתו אותך אנשי שלומך הם נביאי השקר שהיה לך שלום עמהם הם הסיתו אותך לבל הכנע למלך בבל כי נבאו לך בשקר והנה יכלו לך כי נמשכת אחריהם

"כל הנשים" - נשי המלך יהויכין אשר נשארו פה ולא יצאו להמסר ביד מלך בבל בעת שיצא יהויכין

מצודת ציון

"הסיתוך" - מלשון הסתה ופתוי

"ויכלו" - מלשון יכולת

"הטבעו" - מלשון טביעה

"בבוץ" - ענינו טיט הלח וכן היגאה גומא בלי בצה (איוב ח)

"נסוגו אחור" - ענין הפרישה לאחור וכן ונסוג מאחר אלהינו (ישעיהו נט)