מ"ג ירמיהו לו כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו לו · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והמלך יושב בית החרף בחדש התשיעי ואת האח לפניו מבערת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בֵּית הַחֹרֶף בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי וְאֶת הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַמֶּ֗לֶךְ יוֹשֵׁב֙ בֵּ֣ית הַחֹ֔רֶף בַּחֹ֖דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֑י וְאֶת־הָאָ֖ח לְפָנָ֥יו מְבֹעָֽרֶת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת האח" - פירשו רבותינו עצים על שם שנדלקים באחוה (כלומר שנדלקים זה מזה כאחים שמהנים זה לזה סא"א) ולפי פשוטו משמע שהוא כלי שמבערין עליו אור לפני השרים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)




ביאור המילות

"ואת האח". הלשון ותרעינה באחו, מיבשים האחו ומבעיר בם את האש בעצים, ופי' ואת האח שעם האח מבעירים, וע"י האש מבוערת, וחז"ל פי' עצים שנדלקים באחונא:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בית החורף" - בבית העשוי לשבת בו בחורף כי הדבר היה בחדש התשיעי והוא כסליו ואז הזמן קר

"ואת האח" - הכלי העשויה להדליק בה האש היתה לפניו מבוערת להתחמם נגדה

מצודת ציון

"האח" - כך שם הכלי שמבערין בו האש

"מבוערת" - דולקת