מ"ג ירמיהו לב מג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונקנה השדה בארץ הזאת אשר אתם אמרים שממה היא מאין אדם ובהמה נתנה ביד הכשדים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנִקְנָה הַשָּׂדֶה בָּאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים שְׁמָמָה הִיא מֵאֵין אָדָם וּבְהֵמָה נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנִקְנָ֥ה הַשָּׂדֶ֖ה בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את אֲשֶׁ֣ר ׀ אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֗ים שְׁמָמָ֥ה הִיא֙ מֵאֵ֤ין אָדָם֙ וּבְהֵמָ֔ה נִתְּנָ֖ה בְּיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שממה היא" - ר"ל עד עולם תהיה שממה וכבר נמסרה ביד הכשדים לחלוטין

"ונקנה" - אז יהיה נקנה שדות בארץ הזאת 

מצודת ציון

"ונקנה" - מלשון קנין

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(מג-מד) "ונקנה", וזה היה האות מה שצויתי לך לקנות השדה מאת חנמאל, "אשר אתם אומרים שממה היא, שדות בכסף יקנו" וזה הפך השממה שהשדות שם בחנם, ונגד מה שאתם אומרים "נתנה ביד הכשדים, וכתוב בספר וחתום והעד עדים" שזה הפך מקנין הכשדים שאם ימכור אדם שם שדה לא ימכרהו בשטר ובעדים פן ישמע להמלכות שמחזיק בה כקנינו, וזה יהיה מפני "כי אשיב את שבותם":