מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָדַמּוּ נְאוֹת הַשָּׁלוֹם מִפְּנֵי חֲרוֹן אַף יְהוָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָדַ֖מּוּ נְא֣וֹת הַשָּׁל֑וֹם מִפְּנֵ֖י חֲר֥וֹן אַף־יְהֹוָֽה׃
"
ונדמו" - ל' חורבה לשון הדימנו ונדמה שם (לעיל ח)
"ונדמו נאות השלום" מקום שרעו הצאן שהיה שם שלום נכרתו "מפני חרון אף ה'":
ביאור המילות
"נאות". שרשו נוה, ובא על נוה צאן:
מצודת דוד
"ונדמו" - המדורות[1] היושבות בשלום יהיו חרבים מפני חרון אף ה' שיחרה בהם
מצודת ציון
"ונדמו" - ענין חורבן וכריתה כמו גם מדמן תדומי (לקמן מח)
"נאות" - מדור כמו בנאות דשא (תהלים כג)
- ^ מלשון מדור ודירה
