מ"ג ירמיהו כב כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ארץ ארץ ארץ שמעי דבר יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ שִׁמְעִי דְּבַר יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶ֥רֶץ אֶ֖רֶץ אָ֑רֶץ שִׁמְעִ֖י דְּבַר־יְהֹוָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ארץ ארץ ארץ" - מארצו גלה אל ארץ אחרת ואת ארץ ישראל שמעי דבר ה' ד"א ארץ ארץ ארץ ארץ שהוא ארץ שבארצות שהיתה חשובה שבכולן ד"א ארץ ישראל שלש ארצות היו בה יהודה ועבר הירדן והגליל

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ארץ ארץ ארץ" - ר"ל ארץ שהיתה ארץ מיוחדת בכל הארצות ועולה על כולן

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ארץ", משיב שהוא גזרת ה' שצוה לארץ בבל, ואמר לה.

ביאור המילות

"ארץ ארץ ארץ". שם ארץ יבא גם על ציון המורד והשפל, שכדור הארץ הוא השפל מכולם, ועל ציון הארציית והחומריית, ויאמר שארץ בבל היא ארץ ארץ ר"ל הארץ של הארץ מקום השפל והמוריד והמגושם שבכל הארץ: