מ"ג ירמיהו כב יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו כב · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
האמר אבנה לי בית מדות ועליות מרוחים וקרע לו חלוני וספון בארז ומשוח בששר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָאֹמֵר אֶבְנֶה לִּי בֵּית מִדּוֹת וַעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי וְסָפוּן בָּאָרֶז וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַׁר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָאֹמֵ֗ר אֶבְנֶה־לִּי֙ בֵּ֣ית מִדּ֔וֹת וַעֲלִיּ֖וֹת מְרֻוָּחִ֑ים וְקָ֤רַֽע לוֹ֙ חַלּוֹנָ֔י וְסָפ֣וּן בָּאָ֔רֶז וּמָשׁ֖וֹחַ בַּשָּׁשַֽׁר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בית מדות" - בית גדול כמו אנשי מדות (במדבר יג) שיש בהן מה למדוד

"וקרע לו" - והרחיב לו אחרים הגיהו וקרע לו ופתח לו וכן ותקרעי בפוך (לעיל יד) קרעת שמים ירדת (ישעיהו סג) כולן לשון פתיחה

"וספון בארז" - מסכך הגג בארזים

"ומשוח בששר" - ומצייר בסממנים ת"י בששר צבע הוא ממין הציורים ל"א ומשוח בששר כמו חוט המשחה (אליינאנ"ט אנשינופל"א בלע"ז)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"האומר" ולא תאמר שלא היה לו בית לשבתו, כי "אמר אבנה לי בית מדות" שהבית והעליות והחלונות כולם נעשו בהוצאה רבה ולא היה לו לגזול שכר עני ואביון:

ביאור המילות

"מרוחים". פעל משם רוח, שישלוט שם הרוח בקיץ וע"כ יקרע החלונות:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומשוח בששר" - ועל הלוחות היה מושח בטיח ששר והוא מין צבע

"וספון בארז" - והיה מכסה הבתים בלוחות ארז

"וקרע לו חלוני" - כדי להתענג ברוח היום בזמן החום פתח לעצמו חלונות רבות בביתו

"מרויחים" - להיות ריוח גדול בין חדרי העליה שיכנס שם הרוח בימי הקיץ

"בית מדות" - ר"ל מדות גדולות וכן אנשי מדות (במדבר יג)

מצודת ציון

"מרווחים" - מלשון ריוח

"וקרע" - ענין פתיחה וכן ותקרעי בפוך עיניך (לעיל ד)

"חלוני" - כמו חלונים ונפלה המ"ם

"וספון" - ענין קירוי הבתים וכסוין כמו ויספון את הבית גבים (מלכים א' ו)

"ומשוח" - ענין טיחה וצביעה

"בששר" - הוא מין צבע חשוב וכן חקוקים בששר (יחזקאל כג)