מ"ג ירמיהו כב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ירמיהו · כב · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי כה אמר יהוה על בית מלך יהודה גלעד אתה לי ראש הלבנון אם לא אשיתך מדבר ערים לא נושבה [נושבו]

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה עַל בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה גִּלְעָד אַתָּה לִי רֹאשׁ הַלְּבָנוֹן אִם לֹא אֲשִׁיתְךָ מִדְבָּר עָרִים לֹא נושבה [נוֹשָׁבוּ].

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה עַל־בֵּית֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה גִּלְעָ֥ד אַתָּ֛ה לִ֖י רֹ֣אשׁ הַלְּבָנ֑וֹן אִם־לֹ֤א אֲשִֽׁיתְךָ֙ מִדְבָּ֔ר עָרִ֖ים לֹ֥א נושבה נוֹשָֽׁבוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גלעד אתה לי וגו'" - אילו את חביב קדמי כבית מקדשא דרם בריש טוריא אם לא אשוינך מדברא "גלעד אתה" - המקדש שממנו צרי ורפואה לכל העולם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אם לא" - הוא ענין לשון שבועה כאדם האומר אם לא כן הוא יהיה כזאת וכזאת וגזם ולא אמר וכן אם לא בתים רבים (ישעיהו ה) ור"ל עם כל החשיבות הריני נשבע שאשים אותך כמדבר וכערים אשר לא נתיישבו מעולם

"גלעד אתה לי" - אם אמנם אתה בעיני כגלעד אשר כל ארץ סיחון ועוג וכל הבשן היו נקראים על שמה כמ"ש ויבואו וגו' אל ארץ הגלעד (יהושע כב) כי כן הוא ציון וירושלים מקום בית המלך כי היא העיר החשובה שבכל ארץ ישראל ולתוספת ביאור אמר ראש הלבנון ר"ל ראש לכל ארץ ישראל הנקראת בשם לבנון כמ"ש ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ד

מצודת ציון

"אשיתך" - ענין שימה כמו שתו עלי (תהלים ג)

"נושבו" - מלשון ישיבה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גלעד אתה לי", גם אם תהיה לי כגלעד שהיא ארץ מושב וחמדה, "וכראש הלבנון" שמלא ארזי אל וכל עץ, וכן תהיה מלא אנשים, בכ"ז "אשיתך מדבר" הפך גלעד, "וערים לא נושבו" הפך הלבנון:

 

<< · מ"ג ירמיהו · כב · ו · >>