מ"ג ירמיהו כא ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו כא · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הישב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא ונפל על הכשדים הצרים עליכם יחיה [וחיה] והיתה לו נפשו לשלל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדָּבֶר וְהַיּוֹצֵא וְנָפַל עַל הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם יחיה [וְחָיָה] וְהָיְתָה לּוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַיֹּשֵׁב֙ בָּעִ֣יר הַזֹּ֔את יָמ֕וּת בַּחֶ֖רֶב וּבָרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְהַיּוֹצֵא֩ וְנָפַ֨ל עַל־הַכַּשְׂדִּ֜ים הַצָּרִ֤ים עֲלֵיכֶם֙ יחיה וְחָיָ֔ה וְהָיְתָה־לּ֥וֹ נַפְשׁ֖וֹ לְשָׁלָֽל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיתה לו נפשו לשלל" - כאדם השולל שלל וחוטפו והולך לו כן תהיה לי נפשו שלולה מן המיתה מן ההורגים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ונפל על הכשדים", כי לא הניחו לצאת שום אדם מן העיר רק בעת שנפלו על הכשדים ללחום עמם, אז מי שרצה היה נמסר אל הכשדים ונשאר שם ולא שב לעיר לכן אמר על הכשדים, ואז השלל שישלול מן המלחמה יהיה נפשו שיציל:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וחיה" - ישאר חי וירויח נפשו כאלו שללה לעצמו מיד ההורגים

"ונפל" - ישכון אל הכשדים להיות סר למשמעתם

"בחרב וגו'" - ר"ל באחד מאלה

מצודת ציון

"ונפל" - ענין השכנה ונטיה כמו אל הכשדים אתה נופל (לקמן לז)

"לשלל" - ענין ביזה

<< · מ"ג ירמיהו · כא · ט · >>