לדלג לתוכן

מ"ג ירמיהו יג כב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכִי תֹאמְרִי בִּלְבָבֵךְ מַדּוּעַ קְרָאֻנִי אֵלֶּה בְּרֹב עֲוֺנֵךְ נִגְלוּ שׁוּלַיִךְ נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכִ֤י תֹֽאמְרִי֙ בִּלְבָבֵ֔ךְ מַדּ֖וּעַ קְרָאֻ֣נִי אֵ֑לֶּה בְּרֹ֧ב עֲוֺנֵ֛ךְ נִגְל֥וּ שׁוּלַ֖יִךְ נֶחְמְס֥וּ עֲקֵבָֽיִךְ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שוליך" - שיפולי הבגדים (טי"ש אורלא"ש בלע"ז) כשמפשיטין את האשה דרך בזיון מהפכין חלוקה מלמטה למעלה

"נחמסו עקביך" - נגזרו דרכיך נחמסו כמו ויחמס כגן שוכו (איכה ב)

"עקביך" - (טרצי"ש בלע"ז) פסקו עוברי דרכים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"קראני" - מלשון מקרה

"שוליך" - הם תחתיות הבגד כמו על שולי המעיל (שמות כח)

"נחמסו" - ענין הסרה כמו ויחמס כגן שכו (איכה ב)

"עקביך" - עקבי הרגל 

מצודת דוד

"נחמסו עקביך" - עקבי רגליך נתגלו והוסרו מן הכסות שעליהם ר"ל קבלת בזיון הרבה ולפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה שמפשיטין חלוקה ומוליכים אותה ערומה ויחפה

"וכי תאמרי" - וכי תוכל להרהר בלבך מדוע קרה לי הצרות האלה הלא בעבור רוב עוונך בא לך בזיון רב כאשה זונה שמפשיטין חלוקה ומהפכין מלמטה למעלה דרך בזיון ומגלים שולי החלוק בהגבהתה כלפי מעלה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה", את תחשב שהדבר הזה מקרה והרעה באה לך ע"י מקרי העולם, ותשאל מדוע קראך מקרים אלה ומדוע לא הצילך ה', משיב לה תחלה מדוע היה זה ומה הסבה, "ברוב עונך נגלו שוליך", מצייר העון שבלבה כטומאת הנדה שדם הטמא שבקרבה יוצא לחוץ וטומאתה בשולי בגדיה, וכשנגלו שולי הבגדים נראה דם טומאתה, וז"ש נגלו שוליך, וגם שבלכת האשה דוה והדם זב מבשרה "נתגלו עקביה", כי במקום שהלכה נמצאו טפי דמים, וזה ציור שע"י עונה שלא האמינה באלהים הלכו לבקש עזר ממצרים ונגלו עקבותיה ע"י זוב טומאתה:

ביאור המילות

"נחמסו". נתגלו כמו ויחמוס כגן סוכו: