כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומחוצה לשער הפנימי לשכות שרים בחצר הפנימי אשר אל כתף שער הצפון ופניהם דרך הדרום אחד אל כתף שער הקדים פני דרך הצפן
"אחד" - לשכה אחת עמדה בכתף שער הקדים ופתחה פנה כלפי הצפון
"ופניהם" - פתחיהם פנו כלפי הדרום
"אשר אל כתף" - ר"ל אשר עמדו בכתף שער הצפון מזה ומזה
"ומחוצה לשער הפנימי" - מחוץ לחלל השער של חצר הפנימי (או על השער הפנימי יאמר שהיא בת עשר אמות) שם היו לשכות המשוררים וחוזר ומפרש שעמדו בחלל חצר הפנימי לא מחוץ חלל השער כלפי החוץ בעזרת נשים
"ומחוצה לשער הפנימי", ר"ל בפנים העזרה מצד השער ולחוץ מצד הפונה למזרח היו "לשכות משוררים", ולבל נטעה שמ"ש מחוצה לשער היינו חוץ ממש, דהיינו בחצה החיצונה, מבאר שהיו "בחצר הפנימי", והיו "אל כתף שער הצפון" בצד המזרחי של שער הצפון עמדו ממערב ולמזרח, אחוריהם אל קיר הצפון של החצר, "ופניהם" דהיינו פתחיהם היו "לדרום", והנה נגד השער הצפוני וכן בצד השער לצד מערב עמדו השלחנות שנזכר בפסוק מ"ב, והשפתים עם השלחנות השייכים להם שהיו להפשיט ולהניח בשר הקרבן שנזכרו בפסוק הקודם, ולא היה אפשר להעמיד שם לשכות, וכבר התבאר למעלה (בהערה לפסוק ל' ל"א ) שבקירות חצר הפנימי מבפנים עמדו אולמות שהיו ארכם כ"ה אמה ורחבם חמש, בכל צד, ושם הוכחתי שהאולמות היו רחוקים מן השער בכל צד ט"ו אמות, ובודאי הלשכות האלה עמדו באותן ט"ו אמה שהיו פנויים ולא היה שם אולמות, ועמדו אצל האולמות עד השער, והמזבח היה ל"ב אמה על ל"ב אמה מכוון באמצע העזרה והיה המזבח מכוון נגד השער י' אמה וחוצה לו מכל צד י"א אמה ובאותו משך עמדו הלשכות בצד המזרחי של שער הצפון ופתחם לדרום נגד המזבח, אמנם כנגדו בשער הדרום עמד הכבש שהיה בדרום המזבח במשך שלשים אמה והגיע עד ד' אמות מן הכותל (כנ"ל בהערה שם) ולא היה אפשר להעמיד שם לשכות, והעמידו "לשכה אחת בכתף של שער הקדים" באותן ט"ו אמות שבין השער ובין האולמות, והיה אחורי הלשכה לדרום, "ופניו" דהיינו פתחה היה "לצד צפון" (ולא באר אם היה קרוב אל קיר המזרחי, או רחוק ממנה וקרוב אל המזבח, וית' פ' מ"ו):
