לדלג לתוכן

מ"ג יחזקאל מה יז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים ובחדשים ובשבתות בכל מועדי בית ישראל הוא יעשה את החטאת ואת המנחה ואת העולה ואת השלמים לכפר בעד בית ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַל הַנָּשִׂיא יִהְיֶה הָעוֹלוֹת וְהַמִּנְחָה וְהַנֵּסֶךְ בַּחַגִּים וּבֶחֳדָשִׁים וּבַשַּׁבָּתוֹת בְּכָל מוֹעֲדֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הוּא יַעֲשֶׂה אֶת הַחַטָּאת וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֶת הָעוֹלָה וְאֶת הַשְּׁלָמִים לְכַפֵּר בְּעַד בֵּית יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַֽל־הַנָּשִׂ֣יא יִֽהְיֶ֗ה הָעוֹל֣וֹת וְהַמִּנְחָה֮ וְהַנֵּ֒סֶךְ֒ בַּחַגִּ֤ים וּבֶחֳדָשִׁים֙ וּבַשַּׁבָּת֔וֹת בְּכׇֽל־מוֹעֲדֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֽוּא־יַעֲשֶׂ֞ה אֶת־הַחַטָּ֣את וְאֶת־הַמִּנְחָ֗ה וְאֶת־הָעוֹלָה֙ וְאֶת־הַשְּׁלָמִ֔ים לְכַפֵּ֖ר בְּעַ֥ד בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְעַל רַבָּא יְהֵי עֲלָתָא וּמִנְחֲתָא וְנִסְכַיָא בְּחַגַיָא וּבְיַרְחַיָא וּבְשַׁבַּיָא וּבְכָל מוֹעֲדֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הוּא יַעֲבֵיד יַת חַטָאתָא וְיַת מִנְחָתָא וְיַת עֲלָתָא וְיַת נִכְסַת קוּדְשַׁיָא לְכַפָּרָא עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועל הנשיא" - אומר אני שהנשיא הזה בכהן גדול מדבר וכן כל הנשיא שבענין ושמעתי משמו של רבי מנחם שבמלך מדבר

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"והנסך" - יין לנסכים

"מועדי" - מלשון וועד ואסיפה 

מצודת דוד

"הוא יעשה" - ר"ל משלו יביא את כל אלה

"בכל מועדי" - בכל הימים שהם נועדים ומתאספים לבוא אל המקדש והם חגים וחדשים ושבתות וכפל הדבר במ"ש

"ועל הנשיא יהיה" - ומלבד התרומה יהיה עוד על הנשיא העולות ומנחות ויין הנסכים הבאים בחגים וגו'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועל הנשיא יהיה" מוטל "העולות והמנחה והנסכים" של כל השנה התמידים שמביאים לעולה בכל יום יובאו מקופת הנשיא, וכן "בחגים ור"ח ושבתות" שמביאים עוד קרבנות מוספים ושעירי חטאת וכבשי עצרת שהם שלמי צבור, "יעשה" הנשיא מכיסו "את העולה" וכו', ויצאו בו הצבור אחר שכולם הששתפו בו:

ביאור המילות

"חגים, מועדים". החגים הם שמביאין בהם שלמי חגיגה, ור"ה ויוה"כ נקראו מועדים: