מ"ג יחזקאל לח יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל לח · יח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל נאם אדני יהוה תעלה חמתי באפי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא בְּי֨וֹם בּ֥וֹא גוֹג֙ עַל־אַדְמַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה תַּעֲלֶ֥ה חֲמָתִ֖י בְּאַפִּֽי׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וִיהֵי בְּעִדָנָא הַהִיא בְּיוֹם מֵיתֵי גוֹג עַל אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים יַדְלִיק רוּגְזִי וְחֵימְתִי:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והיה ביום" זה שייך למעלה "שדברתי בימים קדמונים להביא אותך עליהם ושביום ההוא ביום בוא גוג תעלה חמתי באפי, תעלה חמתי" ר"ל שהחמה הפנימית השמורה בלב על רשעתם בימים קדמונים תעלה אז "באפי להתגלות" לחוץ, שזה ההבדל בין אף ובין חמה:


ביאור המילות

(יח-יט) "חמתי. באפי, עברתי". הבדלם בארתי (למעלה ה' י"ב). שאף הוא האף החיצוני, וחמה הוא הפנימית, וכשתצא החמה לחוץ להנקם עלתה באפו, ועברה הוא שע"י הקצף יעניש את הכלל, עי' למעלה (כ"ב כ'):