מ"ג יחזקאל לד יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וצאני מרמס רגליכם תרעינה ומרפש רגליכם תשתינה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְצֹאנִי מִרְמַס רַגְלֵיכֶם תִּרְעֶינָה וּמִרְפַּשׂ רַגְלֵיכֶם תִּשְׁתֶּינָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְצֹאנִ֑י מִרְמַ֤ס רַגְלֵיכֶם֙ תִּרְעֶ֔ינָה וּמִרְפַּ֥שׂ רַגְלֵיכֶ֖ם תִּשְׁתֶּֽינָה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְעַמִי מוֹתַר מֵיכַל שַׁמְשֵׁיכוֹן אָכְלִין וּמוֹתַר מַשְׁתֵּי שַׁמְשֵׁיכוֹן שָׁתָן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וצאני וגו'" - ועמי מותר מיכל שמשיכון אכלין ומותר משתי שמשיכון שתן

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וצאני" - ר"ל ושאר הצאן בעל כרחם יאכלו המרעה הדרוסה ברגליכם וישתו המים הרמוסים ברגליכם ר"ל מושלי העם לקחו לעצמם מיטב הארץ והשחיתו עוד השאר הבא לחלק העניים