מ"ג יחזקאל לד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג יחזקאל · לד · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה ועל כל פני הארץ נפצו צאני ואין דורש ואין מבקש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִשְׁגּוּ צֹאנִי בְּכָל הֶהָרִים וְעַל כָּל גִּבְעָה רָמָה וְעַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ נָפֹצוּ צֹאנִי וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִשְׁגּ֤וּ צֹאנִי֙ בְּכׇל־הֶ֣הָרִ֔ים וְעַ֖ל כׇּל־גִּבְעָ֣ה רָמָ֑ה וְעַ֨ל כׇּל־פְּנֵ֤י הָאָ֙רֶץ֙ נָפֹ֣צוּ צֹאנִ֔י וְאֵ֥ין דּוֹרֵ֖שׁ וְאֵ֥ין מְבַקֵּֽשׁ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

טְעוֹ עַמִי בְּכָל טוּרַיָא וְעַל כָּל רָמָא מְנַטְלָא וְעַל כָּל אַפֵּי אַרְעָא אִתְבְּדָרוּ עַמִי וְלֵית דְתָבַע וְלֵית דְבָעֵי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ישגו צאני" - הולכות טועות על פני כל ההרים כלומר נעשו הפקר לעשות איש איש כרצונו ולא הוכחתם אותם ולא שפטתם בין איש לרעהו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ואין מבקש" - את האובדות ר"ל בעבור זה הלכו בגולה והשחיתום האומות והנה הולכים נעים ונדים ואין מי מחזירם למוטב למען יהיו נושעים

"ואין דורש" - לאספם יחד

"ישגו צאני" - ולזה המה תועים בהרים ובגבעות ואינם יודעים אנה הם הולכים 

מצודת ציון

"ישגו" - ענין תעייה בדרך כמו משגה עור בדרך (דברים כז)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ישגו צאני". עדיין היה אפשריות שיחזרו מעצמם למקומם ויתקבצו, אבל ע"י הניפוץ שגו לעלות "אל ההרים", ומשם "אל הגבעה" שתחתיו, (כמ"ש (ירמיה נ') צאן אובדות היו עמי רועיהם התעום הרים שובבים מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם, שע"י שעלו להר וירדו לגבעה נשכח מאתם מקומם). ועי"כ "על פני כל הארץ נפצו צאני" כי שכחו רבצם, "ואין דורש ואין מבקש", כי כשנאבדו הצאן ילך הרועה לבקשם, וכשלא ימצאם יתחיל לדרוש מאת האנשים אם לא ימצאום אדם שיתן סימנים וישיבם לו, ולא לבד "שאין דורש" מאת המוצא האבדה, כי גם "אין מבקש" את האבדה כלל:

ביאור המילות

"ההרים, גבעה". הגבעות הם תחת ההרים ואין הר בלא גבעה (ישעיה ב' ב'):

"אין דורש ואין מבקש". בקשת האובד הוא כדי למצאו ובקשת ומצאת (דברים ד') בקשתי ולא מצאתי (שיר ג'), ודרישת האובד הוא לקחתו מיד המוצאו ע"י סימנים, עד דרוש אחיך אותו והשבות לו (דברים כ"ג). ולפעמים הדרישה קודם להבקשה, וידרשו ויבקשו (שופטים ו' כ"ט), תחלה דרשו ושאלו וכשלא מצאו תשובה הלכו לבקש. וכן אשר לא בקשו את ה' ואף לא דרשוהו (צפניה א' ו'), שהדרישה קלה מן הבקשה, וכן דרשו את ה' בקשו פניו (תהלות ק"ה) אבל בענין האבדה תקדם הבקשה שע"י הבקשה יודע לו מי המוצא ואז דרוש ידרוש מאתו:
 

<< · מ"ג יחזקאל · לד · ו · >>