מ"ג יחזקאל לב כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בתוך חללים נתנו משכב לה בכל המונה סביבותיו קברתה כלם ערלים חללי חרב כי נתן חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור בתוך חללים נתן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּתוֹךְ חֲלָלִים נָתְנוּ מִשְׁכָּב לָהּ בְּכָל הֲמוֹנָהּ סְבִיבוֹתָיו קִבְרֹתֶהָ כֻּלָּם עֲרֵלִים חַלְלֵי חֶרֶב כִּי נִתַּן חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים וַיִּשְׂאוּ כְלִמָּתָם אֶת יוֹרְדֵי בוֹר בְּתוֹךְ חֲלָלִים נִתָּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּת֣וֹךְ חֲ֠לָלִ֠ים נָתְנ֨וּ מִשְׁכָּ֥ב לָהּ֙ בְּכׇל־הֲמוֹנָ֔הּ סְבִיבוֹתָ֖יו קִבְרֹתֶ֑הָ כֻּלָּ֣ם עֲרֵלִ֣ים חַלְלֵי־חֶ֡רֶב כִּֽי־נִתַּ֨ן חִתִּיתָ֜ם בְּאֶ֣רֶץ חַיִּ֗ים וַיִּשְׂא֤וּ כְלִמָּתָם֙ אֶת־י֣וֹרְדֵי ב֔וֹר בְּת֥וֹךְ חֲלָלִ֖ים נִתָּֽן׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

בְּגוֹ קְטִילַיָא אִתְמַנָא בֵּית מִשְׁכַּבְהוֹן לְהוֹן בְּכָל אִתְרְגוּשַׁתְהוֹן סָחֲרָנוּתְהוֹן קִבְרֵיהוֹן כּוּלְהוֹן חַיָבַיָא קְטִילֵי חַרְבָּא דְאִתְמְסָרוּ לִתְּבַר עַל דְשַׁלִיטוּ בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל וְקַבִּילוּ אִתְכְּנָעוּתְהוֹן עִם נַחֲתֵי גוֹב בֵּית אַבְדָנָא בְּגוֹ קְטִילַיָא אִתְמְסִירוּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נתנו משכב לה" - לעולם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי נתן" - על כי נתן שברם בארץ חיים לכן ישאו הכלימה הראויה להם עם שאר יורדי בור אשר כל אחד מהם היה נתון בתוך חללי חרב בחפירה עמוקה ורחבה וכפל הדבר וכדרך המליצה

"בתוך חללים" - בתוך שאר חללי חרב יתנו לה משכב להיות דומה להם כמה שהיה כל המונה סביבותיו של מצרים בקברותיה כי כל הרשעים ההם יהיו חללי חרב ורבים יקברו בקבר אחד ויהיו כולם סמוכים לקברות מצרים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בתוך חללים" של הערלים שנהרגו "נתנו משכב לה" לעילם "בכל המונה וקברתיה" יהיו "סביבותיו" של פרעה, ומפרש מי הם החללים? "כלם ערלים חללי חרב" הם החללים של הערלים שהם חללי חרב על "שנתן חתיתם בארץ חיים" והחריבו את בהמ"ק, "וישאו כלמתם" ר"ל ועילם ישאו הכלימה מה "שבתוך חללים נתן" שנתן בין חללי הערלים שהם טמאים בעיניהם (וזמ"ש חז"ל עתידה פרס שתפול ביד אדום שנאמר אם לא יסחבום צעירי הצאן, ואמרו עתידה אדום שתפול ביד פרס, ושניהם אמת):