מ"ג יחזקאל לב כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל לב · כג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשר נתנו קברתיה בירכתי בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשר נתנו חתית בארץ חיים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲשֶׁר נִתְּנוּ קִבְרֹתֶיהָ בְּיַרְכְּתֵי בוֹר וַיְהִי קְהָלָהּ סְבִיבוֹת קְבֻרָתָהּ כֻּלָּם חֲלָלִים נֹפְלִים בַּחֶרֶב אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּית בְּאֶרֶץ חַיִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲשֶׁ֨ר נִתְּנ֤וּ קִבְרֹתֶ֙יהָ֙ בְּיַרְכְּתֵי־ב֔וֹר וַיְהִ֣י קְהָלָ֔הּ סְבִיב֖וֹת קְבֻרָתָ֑הּ כֻּלָּ֤ם חֲלָלִים֙ נֹפְלִ֣ים בַּחֶ֔רֶב אֲשֶׁר־נָתְנ֥וּ חִתִּ֖ית בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

דְאִתְמְסָרוּ לִקְבוּרָא בִּסְיָפֵי גוֹב בֵּית אַבְדָנָא וַהֲוַת מַשִׁרְיָתְהוֹן סָחֲרָנוּתְהוֹן קְבוּרָתְהוֹן כּוּלְהוֹן קְטִילַיָא דְאִתְקְטִילוּ בְּחַרְבָּא דְאִתְמְסִירוּ לִתְּבַר עַל דְשַׁלִיטוּ בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בירכתי בור" - במעמקי בור בתוך עמקו

"ויהי קהלה" - בתוך שאול סביבות קבורתה

"אשר נתנו חתית" - אשר נתנו שבר בארץ ישראל

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אשר נתנו" כבר מקדם נתן "קברות אשור" והקברות הם עתה "בירכתי בור" כי הם קברות קדומים שנפלו סביב לירושלים בימי חזקיה, ועתה "ויהי קהלה סביבות קבורתה" של מצרים, ר"ל שנקהלו לנקום נקמת מצרים והם "כלם חללים נפלים בחרב" מפני "אשר נתנו חתית בארץ חיים" מפני שהגלו את עשרת השבטים והרעו תמיד לישראל לכן בא העת להענישם במקום הרשע שמה המשפט:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר נתנו חתית" - ר"ל וזה יבוא להם בגמול שנתנו שבר ומחיתה רבה בא"י הקרויה ארץ חיים (ע"ש שבה יחיו המתים בזמן התחיה) וזהו כי אשור הגלה עשרת השבטים ולכן יקבלו גמולם משלם

"ויהי קהלה" - ר"ל לכן יהיה כל קהלה סביבות קבורתם של מצרים כי כולם יהיו חללים הנופלים בחרב ולא מת מי על מטתו ולכן לא ירבו קברים

"אשר נתנו וגו'" - ר"ל אשר בעבור זה שיהיו חללי חרב לכן נתנו קברותיהם בסוף עמק הבור כי כן הדרך לקבור חללי חרב מלחמה לעשות חפירה גדולה ועמוקה ומשליכים את כולם לתחתית הבור משא"כ איש יחידי המת על מטתו שהדרך הוא לקברו ממעל ולא בעומק רב ובזה יפרש אמריו לומר איך יהיה מהאפשר שיהיו כולם סביבות מצרים הלא רבים ימותו במלחמה ואיך יהיו כולם סמוכים למצרים ואמר לפי שיהיו כולם מתי חרב ולא ירבו קברים

מצודת ציון

"בירכתי" - ענין סוף ואחרית כמו ולירכתי המשכן ימה (שמות כ"ו)

"חתית" - ענין שבר כמו חתתה קשתותם (ירמיהו נא)