לדלג לתוכן

מ"ג יחזקאל כב כז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף לשפך דם לאבד נפשות למען בצע בצע.

מנוקד:
שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כִּזְאֵבִים טֹרְפֵי טָרֶף לִשְׁפׇּךְ דָּם לְאַבֵּד נְפָשׁוֹת לְמַעַן בְּצֹעַ בָּצַע.

עם טעמים:
שָׂרֶ֣יהָ בְקִרְבָּ֔הּ כִּזְאֵבִ֖ים טֹ֣רְפֵי טָ֑רֶף לִשְׁפׇּךְ־דָּם֙ לְאַבֵּ֣ד נְפָשׁ֔וֹת לְמַ֖עַן בְּצֹ֥עַ בָּֽצַע׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למען בצוע בצע" - לחטוף ממון

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שריה" - השרים אשר בקרבה המה כזאבים כי יטרפו טרף לשפך דם לאבד נפשות למען יגזלו מהם את העושר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שריה בקרבה" הם היו הברזל שהיא המתכת היותר חזק וההורג נפשות, כן היו "כזאבים", שיש הבדל בין האריה והזאב, האריה אינו טורף את האדם רק בעת רעבונו אבל הזאב "טורף לשפך דם" גם כשאינו רעב, והיו שופכים דם או כדי "לאבד נפשות או למען בצע בצע" ולגזול ממון הנרצח: