מ"ג יחזקאל כא כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל כא · כח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה להם כקסום [כקסם] שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה לָהֶם כקסום [כִּקְסָם] שָׁוְא בְּעֵינֵיהֶם שְׁבֻעֵי שְׁבֻעוֹת לָהֶם וְהוּא מַזְכִּיר עָו‍ֹן לְהִתָּפֵשׂ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֨ה לָהֶ֤ם כקסום כִּקְסׇם־שָׁוְא֙ בְּעֵ֣ינֵיהֶ֔ם שְׁבֻעֵ֥י שְׁבֻע֖וֹת לָהֶ֑ם וְהוּא־מַזְכִּ֥יר עָוֺ֖ן לְהִתָּפֵֽשׂ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה להם" - לישראל מה שעשה נבוכדנצר

"כקסם שוא" - ולא יאמינו שיצליח אך באמת שבועי שבועות להם ארבעים ותשע פעמים קסם להם נבוכדנצר וכל הקסמים כוונו זה כזה

"והוא מזכיר עון להתפש" - נבוכדנצר בקסמו את קסמיו היה מזכיר עוונות שביד ישראל שהיו מודיעים לו עמון ומואב שכניהם שהיו שומעין את תוכחות הנביאים להתפש שיהיו ישראל נתפשים בידו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והיה להם הקסם שוא בעיניהם", ולאנשי ירושלים היה כ"ז בעיניהם כקסם שוא שאין בו ממש, "שבועי שבועות להם" ר"ל הגם שבא הקסם על ז' דברים שהזכיר פסוק הקודם ועל כל דבר השליך הגורל שבע פעמים (כי מספר השביעית היה נוהג אצלם במעשים כמו אלה כנודע) והגם שבא הקסם מכוון שבע פעמים שבעה בכ"ז היה בעיניהם כקסם שוא, "והוא מזכיר עון להתפש", ר"ל ובאמת מה שבא הקסם במספר שבעה בזה הזכיר עונם שבטלו שבת ושמטה וחללו את מספר השביעית, שמצד זה נתחייבו גלות שבעים שנה, כמ"ש בתוכחה אז תרצה הארץ את שבתותיה וז"ש שהקסם הזכיר עון השביעית שבו יתפשו. גם יל"פ עפמ"ש בסי' שאחר זה, והנה הכיתי כפי על בצעך ועל דמך, מבואר שהכאת הכף שהוא גמר הגזירה היה בעבור עון הבצע והגזל ובעבור ש"ד, וא"כ מ"ש למעלה וגם אני אכה כפי על כפי והניחותי חמתי שהוא גמר הגזרה שיפול הקסם על ירושלים היה בעבור גזל וש"ד, וכשתמנה תראה שמן העונות שחשב בסימן שאחר זה בתועבות ירושלים יש שבעה שהם מסוג גזל וש"ד,

  • א) נשיאי ישראל וכו' למען שפך דם (פסוק ו'),
  • ב) עושק גר (פסוק ז'),
  • ג) אונאת יתום ואלמנה (שם),
  • ד) אנשי רכיל היו בך למען שפך דם (פ"ט),
  • ה) שוחד לקחו בך למען שפך דם (פסוק יב),
  • ו) נשך ותרבית (שם),
  • ז) ותבצעי רעיך בעושק (שם), ובכל קללות התו"כ חשב שבע שבע שבע על חטאתכם, ובארתי בפי' שם איך באו הסדרים ז' פעמים ז', כנגד ז' עונות ועז"א "שבועי שבועות להם והוא מזכיר עון להתפש":

ביאור המילות

"שבעי שבעות", שבע פעמים שבע, ובא המספר במשקל נקבה (לקמן מ"ה כ"א) שבועת ימים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והוא מזכיר עון" - אבל כל אחד מאנשי ירושלים היה מזכיר את העון לפני המקום בעשותו כפעם בפעם להיות סבה שיהיה נתפש ביד האויב

"והיה להם" - לישראל בעיניהם כקסם שוא ר"ל מה שעלה בקסמיו לעלות לירושלים היה בעיניהם שוא כי חשבו שלא יוכל לכבשה כאילו הכשדים נשבעו להם שבועות רבות שלא יכבשו אותה

מצודת ציון

"שבועי שבועות" - מלשון שבועה