מ"ג יחזקאל כא כז
<< · מ"ג יחזקאל · כא · כז · >>
כתיב:
בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק.
מנוקד:
בִּימִינוֹ הָיָה הַקֶּסֶם יְרוּשָׁלַ͏ִם לָשׂוּם כָּרִים לִפְתֹּחַ פֶּה בְּרֶצַח לְהָרִים קוֹל בִּתְרוּעָה לָשׂוּם כָּרִים עַל שְׁעָרִים לִשְׁפֹּךְ סֹלְלָה לִבְנוֹת דָּיֵק.
עם טעמים:
בִּימִינ֞וֹ הָיָ֣ה ׀ הַקֶּ֣סֶם יְרוּשָׁלַ֗͏ִם לָשׂ֤וּם כָּרִים֙ לִפְתֹּ֤חַ פֶּה֙ בְּרֶ֔צַח לְהָרִ֥ים ק֖וֹל בִּתְרוּעָ֑ה לָשׂ֤וּם כָּרִים֙ עַל־שְׁעָרִ֔ים לִשְׁפֹּ֥ךְ סֹלְﬞלָ֖ה לִבְנ֥וֹת דָּיֵֽק׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"לשום כרים" - שלטונים ממונים ראשי גייסות
"לשום כרים על שערים" - אתה וגייס שלך שב על שער פלוני
"לשפוך סוללה" - שופכין עפר וסוללין וצוברין תל גבוה וכובשין אותה כעין שכובשים תלי המגדלים לעמוד עליו ולהלחם בבני העי'מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"כרים" - כעין אילים עשויים מברזל ובהם מנגחים בחומה להפילה כמוזכר ביוסיפון וכן ושים עליה כרים (לעיל ד)
"סוללה" - הוא תל העפר מול החומה לעלות עליה להלחם על העיר
"דיק" - כעין מגדל מעץ מול העיר והוא מתחבולות המלחמה
מצודת דוד
"לשפוך וגו'" - הם ענייני מלחמה
"להרים קול בתרועה" - להבהיל את העם
"על שערים" - לשבר השערים
"לפתוח פה ברצח" - לזרז את העם שירצחו את בני העיר
"לשום כרים" - להעמיד אילים מנגחים מול החומות לשברם ולכתתם
"בימינו היה הקסם ירושלים" - הקסם היה מגיד ללכת בימינו אל ירושליםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) "ירושלים" שילך לירושלים לא לרבת בני עמון,
- ב) "לשום כרים" שבם לוחמים להפיל החומה,
- ג) "לפתוח פה ברצח" שלא לפתוח בדברי שלום ונחת רק שיפתח ברציחה,
- ד) "להרים קול בתרועה" שהיה אצלם סימן נצחון,
- ה) "לשים כרים על שערים" שאחר כך ישים הכרים בצד ששם השערים לשבור את השער,
- ו) "לשפך סוללה" שמשם יורו חצים אל העיר,
- ז) "לבנות דיק" שבונים חומה סביב חומת העיר לבל יכולו העם לצאת מן המצור:
ביאור המילות
<< · מ"ג יחזקאל · כא · כז · >>