מ"ג יחזקאל יט ד
<< · מ"ג יחזקאל · יט · ד · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו גּוֹיִם בְּשַׁחְתָּם נִתְפָּשׂ וַיְבִאֻהוּ בַחַחִים אֶל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁמְע֥וּ אֵלָ֛יו גּוֹיִ֖ם בְּשַׁחְתָּ֣ם נִתְפָּ֑שׂ וַיְבִאֻ֥הוּ בַחַחִ֖ים אֶל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
רש"י
"בשחתם נתפש" - גומין חופרין ומכסין פיהם בקש והחיה נופלת בתוכה
"בחחים" - כמין טבעות ברזל נוקבין חוטמו ומושכין אותן בהןמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וישמעו" - האומות התאספו אליו למלחמה ונלכד בהשחת אשר עשו עליו והם הביאוהו בשלשלאות למצרים כמ"ש ויאסרהו פרעה וגו' (מלכים ב כב) ועל שהמשילו לאריה אמר לשון הנופל בלכידת החיה הנופל בשחת ונמשך בחחים
מצודת ציון
"וישמעו" - ענין אסיפה כמו וישמע שאול את העם (שמואל א טו)וזהו לפי שאסיפת העם באה ע"י השמעת קול המאסף
"בשחתם" - בור וגומא כמו בשחת עשו (תהלים ט)
"נתפש" - ענין לכידה
"בחחים" - הם הטבעות שמשימים בלחיי החיה למושכה ע"י וכן ונתתי חחים בלחייך (לקמן לח)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"בשחתם". מענין שחת, או שרשו שוח, חפירה עמוקה, כמו אשר זורה ברחת מן רוח:
"בחתים". ברזל שמשימין באף או לחיי החיה למשכה, ושמתי החי באפך (ישעיה ל"ז כ"ט), חחים בלחייך (לקמן כ"ט ד'), ומזה ובחוח תקב לחייו (איוב מ' כ"א):<< · מ"ג יחזקאל · יט · ד · >>