מ"ג יחזקאל יח ז
<< · מ"ג יחזקאל יח · ז · >>
תוכן עניינים
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואיש לא יונה חבלתו חוב ישיב גזלה לא יגזל לחמו לרעב יתן ועירם יכסה בגד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִישׁ לֹא יוֹנֶה חֲבֹלָתוֹ חוֹב יָשִׁיב גְּזֵלָה לֹא יִגְזֹל לַחְמוֹ לְרָעֵב יִתֵּן וְעֵירֹם יְכַסֶּה בָּגֶד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִישׁ֙ לֹ֣א יוֹנֶ֔ה חֲבֹלָת֥וֹ חוֹב֙ יָשִׁ֔יב גְּזֵלָ֖ה לֹ֣א יִגְזֹ֑ל לַחְמוֹ֙ לְרָעֵ֣ב יִתֵּ֔ן וְעֵירֹ֖ם יְכַסֶּה־בָּֽגֶד׃
רש"י (כל הפרק)
"יונה" - לשון אונאה כלומר שום איש לא הונה
"חבולתו חוב ישיב" - אם חבל שלמת רעהו בחובו ישיב אותו לו כבוא השמשרד"ק (כל הפרק)
ואיש ... חבלתו חוב ישיב – בחבולה שהיה לו בחובו, ישיב אותו לעני שציוותה התורה להשיב את העבוט. וחבולה הוא המשכון חוב ידוע שהוא המלווה.
ועירום – נכתב ביו"ד המשך.מלבי"ם (כל הפרק)
"ואיש לא יונה" (מפרש משפט בין אדם לחברו) :
ביאור המילות
"חבלתו חוב". כענין אם חבל תחבול שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו:
"גזלה". יל"פ אפילו דבר שגזל הגזלן לא יגזול אותה ממנו כענין בתר גנבא גניב וטעמא טעים (ברכות ה') ובזה מוסיף על הקודם:
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
לא יונה – לעשוק, ולקחת מה משלו.
חבלתו חוב – כאשר חבל שילמת רעהו בחובו, השיב לו בבוא השמש, ולא עבר על מצוות התורה.
לחמו לרעב יתן – ולא עבר על מה שאמרה התורה, "ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון" (דברים טו ז).
ועירום – מי שהלך עירום מבלי לבוש, כסהו בבגד משלו.
מצודת ציון
יונה – מלשון אונאה, ועניינו קחת ההון, כמו "העיר היונה" (צפניה ג א).
חבלתו – עניין משכון, כמו "אם חבל תחבל שלמת רעך" (שמות כב כה).
<< · מ"ג יחזקאל · יח · ז · >>
