מ"ג יחזקאל יח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג יחזקאל · יח · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מה לכם אתם משלים את המשל הזה על אדמת ישראל לאמר אבות יאכלו בסר ושני הבנים תקהינה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַה לָּכֶם אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַה־לָּכֶ֗ם אַתֶּם֙ מֹֽשְׁלִים֙ אֶת־הַמָּשָׁ֣ל הַזֶּ֔ה עַל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אָבוֹת֙ יֹ֣אכְלוּ בֹ֔סֶר וְשִׁנֵּ֥י הַבָּנִ֖ים תִּקְהֶֽינָה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מה לכם אתם מושלים את המשל" - אשנפלאנ"ץ בלע"ז

"אבות יאכלו בוסר" - פרי עד שלא נתבשל ביירגו"ץ בלע"ז

"ושני הבנים תקהינה" - אגאצירונ"ט בלע"ז כך דרכו של הקב"ה האבות חוטאים והבנים לוקים שהרי כמה שנים חטאו מלכי ישראל קודם שגלו ואף אנו לא נדאג ללקות בעונינו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ושני הבנים תקהינה" - עם כי לא אכלו הבוסר ור"ל היתכן אשר אבותינו חטאו והיו כל ימיהם בשלוה ולא קבלו גמול ואנחנו בניהם שאין אנו מרבים בחטאים כמוהם נהיה נלקים בעוונם

"אבות" - וזהו המשל שאמרו הנה האבות אכלו בוסר החמוצה המקהה את השינים ועכ"ז לא קהו שיניהם

"מה לכם" - ר"ל מה ראיתם לשטות זה שאתם מושלים את המשל הזה על חורבן אדמת ישראל 

מצודת ציון

"מושלים" - מלשון משל

"בוסר" - כן יקרא פרי שלא נגמר בישולו וכן ובוסר גומל יהיה נצה (ישעיהו יח)

"תקהינה" - ענין חלישת השיניים לחתך המאכל וכן אם קהה הברזל (קהלת י)ור"ל שנחלש הברזל לכרות העץ

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מה לכם", כבר אמרו חז"ל מכות (דף כ"ד) ד' גזרות גזר משה על ישראל ובאו ד' נביאים ובטלום, משה אמר פוקד עון אבות על בנים בא יחזקאל ובטלה הנפש החוטאת היא תמות, ר"ל כי כבר הקשו מ"ש פוקד עון אבות על בנים, והכתיב בנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו, וחז"ל בברכות (דף ז') פירשו, שרק כשאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם אז פוקד עון אבות על בנים, אולם דבר הסתום במקומו מפורש במק"א, כי בעשרת הדברות באר שזה רק בחטא ע"ז, כמ"ש לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי ה' אלהיך אל קנא פוקד עון אבות על בנים לשונאי, וכבר באר במו"נ שלא תמצא חרון אף וחמה וקנאה ושנאה רק בעון ע"ז, ובחטא ע"ז יקנא יכלה השורש עם הענפים, לא ביתר עבירות, ונודע כי בימי יחזקאל נבטל יצרא דע"ז שאנשי כה"ג בטלוהו כמ"ש חז"ל, וממילא בטל אז מ"ש פוקד עון אבות על בנים, שבשאר עבירות לא יפקוד עון אבות רק על בנים שאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם, והנה עד ימי יחזקאל שהיה ביניהם יצרא דע"ז "היו מושלים המשל הזה שהאבות יאכל בסר", שזה משל על עבודתם לצבא השמים שהוא כפרי שלא נגמרה ומקהה שיני האוכלה, "ושיני בנים תקהינה", כמ"ש בגלל מנשה בן חזקיה, ועז"א.

 

<< · מ"ג יחזקאל · יח · ב · >>