מ"ג יחזקאל יז ג
<< · מ"ג יחזקאל · יז · ג · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמרת כה אמר אדני יהוה הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשר לו הרקמה בא אל הלבנון ויקח את צמרת הארז
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל גְּדוֹל הַכְּנָפַיִם אֶרֶךְ הָאֵבֶר מָלֵא הַנּוֹצָה אֲשֶׁר לוֹ הָרִקְמָה בָּא אֶל הַלְּבָנוֹן וַיִּקַּח אֶת צַמֶּרֶת הָאָרֶז.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָמַרְתָּ֞ כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה הַנֶּ֤שֶׁר הַגָּדוֹל֙ גְּד֤וֹל הַכְּנָפַ֙יִם֙ אֶ֣רֶךְ הָאֵ֔בֶר מָלֵא֙ הַנּוֹצָ֔ה אֲשֶׁר־ל֖וֹ הָרִקְמָ֑ה בָּ֚א אֶל־הַלְּבָנ֔וֹן וַיִּקַּ֖ח אֶת־צַמֶּ֥רֶת הָאָֽרֶז׃
רש"י
"הרקמה" - נוצתו נאה ומצויירת
"את צמרת הארז" - כל נוף האילן בלע"ז צימא הוא משל שהגלה את יהויקים וגבוריומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אל הלבנון" - אל יער הלבנון ומשם לקח הסעיף הגבוה מאילן הארז שהוא הגבוה שבעצים רצה לומר נבוכדנצר בא לירושלים ולקח את מלכה
"מלא הנוצה" - גוף הכנף היה מלא נוצות
"אשר לו הרקמה" - אשר מראה הנוצות היו כגוון הרקמה בחלוף הגוונים כמו נוצות הטווס ועל נבוכדנצר יאמר
"ארך האבר" - גוף הכנף היה ארוך
"הנשר הגדול" - וחזר ופי' שקראו גדול לפי שהיה גדול הכנפים ר"ל כנפי נוצתו היו גדולים במדה
מצודת ציון
"האבר" - הוא גוף הכנף וכן אבר כיונה (תהלים נה)
"הרקמה" - כמעשה רוקם בחלוף הגוונים
"הלבנון" - שם יער
"צמרת" - כן יקרא סעיף העליון העולה למעלה מכולם וכן ובין עבותים היתה צמרתו (לקמן לא)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) "גדל הכנפים", שהנוצות של האבר שבם יעוף הם גדולים וארוכים שעי"כ יעוף בקל,
- ב) "שהאבר" של הכנף שבו מחוברים הנוצות הוא ארוך,
- ג) שגופו ואיברו "מלא נוצה",
- ד) "אשר לו הרקמה" נוצות יפות מצוירות בכל מיני גוונים. והנמשל
- א) שיעוף בקל לאפסי ארץ.
- ב) שהאבר ארוך מורה על הכח והעצמה, [משא"כ בנשר השני שיזכיר אח"ז לא הזכיר ארך האבר כי פרעה לא היה בו כח ועצמה],
- ג) שהוא מלא הנוצה היינו שארצו מלא אנשים והמונים (משא"כ את הנשר השני צייר ברב נוצה, שי"ל רב עם ואינם ממלאים מלא ארצו),
- ד) שי"ל הוד והדר וכל משכיות החמדה שזה משל הרקמה (שלא נאמר ג"כ בנשר השני), והנשר הזה שהוא נ"נ "בא אל הלבנון ויקח את ראש הארז" דהיינו שהגלה את יהויכין שהוא ראש האומה ואת השרים והגבורים:
ביאור המילות
"כנפים", אבר, נוצה. שם כנף הונח בעצם על הנוצות הארוכות המחוברות לבעלי כנפים בקצה האבר המעופף, והפרק עצמו נקרא אבר, והנוצות הקטנים הממלאים את האבר המעופף ואת כל העוף נקרא נוצה, כמו והסיר את מוראתו בנוצתה, וגם הנוצות הגדולות יקראו בשם נוצה, כמ"ש אם אברה חסידה ונוצה, רק כשיפרט את הנוצות הארוכות שבם יעוף בשם מיוחד, יקראו בשם כנף, כמ"ש יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו, כי הנשר יקח גוזליו ע"י הכנפים שהם רכות וישאם על האבר שהוא חזק לסבלם שלא יפולו (עמ"ש תהלות ס"ח י"ד, צ"א ד', איוב ל"ט כ"ו):
"צמרת". הוא הסעיף הגבוה:<< · מ"ג יחזקאל · יז · ג · >>