מ"ג יחזקאל ט יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל ט · יא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והנה האיש לבש הבדים אשר הקסת במתניו משיב דבר לאמר עשיתי כאשר [ככל אשר] צויתני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִנֵּה הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר הַקֶּסֶת בְּמָתְנָיו מֵשִׁיב דָּבָר לֵאמֹר עָשִׂיתִי כאשר [כְּכֹל אֲשֶׁר] צִוִּיתָנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִנֵּ֞ה הָאִ֣ישׁ ׀ לְבֻ֣שׁ הַבַּדִּ֗ים אֲשֶׁ֤ר הַקֶּ֙סֶת֙ בְּמׇתְנָ֔יו מֵשִׁ֥יב דָּבָ֖ר לֵאמֹ֑ר עָשִׂ֕יתִי כאשר כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתָֽנִי׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והנה" ע"ז בא מלאך המלמד זכות לסייע אותי, "ואמר שעשה כמו שנצטוה", ושמצא שם צדיקים ראוים להנצל, והמליצה שירמיה בא בתפלתו, והודיע כי הוכיח את העם ושיש גם צדיקים השומעים לקולו, כמו שמבואר בירמיה שנמצאו ג"כ שרים שהצילו אותו, ושהאמינו לדבריו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משיב דבר" - היה משיב תשובה אל ה' המשלחו

"עשיתי וגו'" - כאומר הנה לא צוית לרשום כי אם על מצחות הצדיקים ולא על זולתם והנה כן עשיתי כי לא רשמתי על מצחות זולתם ומן הצדיקים הנה לא מצאתי