עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מָ֤ה אֲמֻלָה֙ לִבָּתֵ֔ךְ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה בַּֽעֲשׂוֹתֵךְ֙ אֶת־כׇּל־אֵ֔לֶּה מַעֲשֵׂ֥ה אִשָּֽׁה־זוֹנָ֖ה שַׁלָּֽטֶת׃
"מה" - המלה ההיא באה להפלגת הדבר וכן מה רב טובך (תהלים לא)
"אמולה" - גזורה וכרותה כמו כי אומלל אני (שם ו)
"לבתך" - מלשון לב
"שלטת" - מושלת וגברתנית
מצודת דוד
"מה אמולה לבתך" - מה מאד נגזרה לבתך ונפרדת ממני במה שתעשי את כל אלה שהמה מעשה אשה זונה המושלת בביתה שאז עושה זנותה בפרסום רב על כי לא ימצא מי ימחה בידה
"מה אמלה לבתך", ר"ל כי הזונה בפרהסיא ובהפקר לכל עד שתעשה לה גב ורמה בכל רחוב ועלי דרך לזנות עם כל אדם, הלא תעשה זאת בעבור אתנן שתקבל מהזונים, והמנאפת בצנעה תחת רשות בעלה ואינה מופקרת לכל רק תיחד לה איש אחד שתזנה עמו, היא תקח נדה ומתנה מאהובה, (כי זה ההבדל בין "אתנן" שתקח הזונה בעד שכיבה פעם אחת, ובין "נדה" שתקח המזומנת לזנות בקביעות עם איש אחד) עז"א ראו "איך לבך אמולה" וחלושה מאד, כי הלא "בעשותך את כל אלה" לזנות בפרהסיא, הלא זאת היא "מעשה אשה זונה שלטת", זאת תעשה אשה המופקרת לזנות ואשר אין בעלה שולט עליה כלל, רק היא שלטת בעצמה ואין אדם מושל עליה, ומפרש כי הלא עשית מעשה הזונה.
ביאור המילות
"מה אמולה לבתך". בא הלב בלשון נקבה לגנאי וי"ל שקורא הלב לבת, ע"ש לבת אש התאוה הבוער בו. ואמר איך אמולה ואומללה הלהבה הזאת אשר בלבך:
