לדלג לתוכן

מ"ג יחזקאל טז כו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותזני אל בני מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את תזנתך להכעיסני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּזְנִי אֶל בְּנֵי מִצְרַיִם שְׁכֵנַיִךְ גִּדְלֵי בָשָׂר וַתַּרְבִּי אֶת תַּזְנֻתֵךְ לְהַכְעִיסֵנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּזְנִ֧י אֶל־בְּנֵי־מִצְרַ֛יִם שְׁכֵנַ֖יִךְ גִּדְלֵ֣י בָשָׂ֑ר וַתַּרְבִּ֥י אֶת־תַּזְנֻתֵ֖ךְ לְהַכְעִיסֵֽנִי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גדלי בשר" - בעלי אבר תשמיש

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אל בני מצרים" - את בני מצרים

"שכניך" - מלשון שכן

"בשר" - כן יקרא אבר התשמיש וכן רר בשרו (ויקרא טו

מצודת דוד

"להכעיסני" - ר"ל מרבה היית בזנות עד שאי אפשר שתהיה הכל לתאבון כי אם הכוונה היתה להכעיסני ויאמר כן על עבודת הפסילים

"ותזני" - זנית עם בני מצרים הקרובים לארצך על כי המה גדלי בשר גדלי אברי המשגל וכן נאמר בהם אשר בשר חמורים בשרם (לקמן כג) כי כן דרך אשה זונה מתאות להבעל לגדלי בשר ר"ל עבדתם פסילי מצרים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותזני", אז הוספת לזנות "אל בני מצרים גדלי בשר" כינוי לאבר התשמיש, וגם "הרבית את תזנותיך להכעיסני" שהתחילו לעבוד ע"ז להכעיס את ה', וזה ספור מה שהלכו אז למצרים לעזרה וכ"ז היה בימי אחז כמ"ש (ישעיה סי' ל' וסי' ל"א):

ביאור המילות

"גדלי בשר". כינוי לבשר הערוה, כמו רר בשרו את זובו. ואמר אשר בשר חמורים בשרם: