מ"ג יחזקאל טז ז
<< · מ"ג יחזקאל · טז · ז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רְבָבָ֗ה כְּצֶ֤מַח הַשָּׂדֶה֙ נְתַתִּ֔יךְ וַתִּרְבִּי֙ וַֽתִּגְדְּלִ֔י וַתָּבֹ֖אִי בַּעֲדִ֣י עֲדָיִ֑ים שָׁדַ֤יִם נָכֹ֙נוּ֙ וּשְׂעָרֵ֣ךְ צִמֵּ֔חַ וְאַ֖תְּ עֵרֹ֥ם וְעֶרְיָֽה׃
תרגום יונתן
רש"י
"נכונו" - פורינ"ט אפייטיאש בלע"ז
"ושערך צמח" - סימני נערותמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"שדים נכונו" - השדים שלך היו גדולים כל צרכן ושער במקום בית הערוה היה מצמיח והם סימני נערות
"ואת ערום ועריה" - ועוד היית ערומה מבלי כסות כעת שנולדת ר"ל שהיו מרובים באוכלוסין וגדולים בכח ובא זמן הגאולה אבל היו ערומים מבלי זכות ומעשים טובים
"ותרבי" - בהיותך על פני השדה היית מגודלת ומאומנת ותגדלי בקומה ובאת לזמן הראוי להתקשט בקשוטים יפים הם ימי הנערות
"רבבה" - החומל הזה הבטיחם שתהיה לרבבה להרבות בנים ובנות כצמח השדה ר"ל המקום הפרם והרבם במצרים כמ"ש ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד (שמות א')
מצודת ציון
"רבבה" - ר"ל הרבה רבבות ורבוא הוא עשרת אלפים
"ותרבי" - ענין גדול ואמון כמו רבתה גוריה (לקמן יט)
"בעדי עדיים" - ענין קשוט כמו ותעד נזמה (הושע ב)ור"ל בהטוב והיפה שבעדיים ודוגמתו מלך מלכים (לקמן כו)
"נכונו" - מלשון הכנה ר"ל מתוקן כל צרכן בענין הגדול
"ערום" - הוא המחוסר המלבוש
"ועריה" - מגולה כמו מקורה הערה (ויקרא כ)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ותבאי בעדי עדיים". כמו בא בימים, ותבואי עד שנותיך, בעת וזמן שראוי לעדות עדים, ועדי מקור:
"ערום ועריה". עריה הוא גלוי בית הערוה, שהוא יותר מערום שיבא גם על המכוסה קצת, כמו כאשר הלך עבדי ישעיה ערום ויחף:<< · מ"ג יחזקאל · טז · ז · >>