מ"ג יהושע יט טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג יהושע · יט · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וקטת ונהלל ושמרון וידאלה ובית לחם ערים שתים עשרה וחצריהן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְקַטָּ֤ת וְנַהֲלָל֙ וְשִׁמְר֔וֹן וְיִדְאֲלָ֖ה וּבֵ֣ית לָ֑חֶם עָרִ֥ים שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְקַטָת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם קִרְוִין תַּרְתָּא עַסְרֵי וּפַצְחֵיהֶן:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וקטת וגו'" - רצה לומר עם קטת וגו' היה שתים עשרה כי במקרא זה חשב חמשה עיירות ושבעה מאותן שזכר בהגבול והנשארים היו לבני השבט שמצדו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ושם נכנס לפנים והלך דרך "קטת" (היא קטרון הנזכר שופטים א, ל) עד בית לחם, ומשם נמשך נגד הגבול הראשון שהוא הנחל אשר על פני יקנעם, הנה באו גבולי זבולן מארבע

רוחותיו: "שתים עשרה". הם שריד, מרעלה, יקנעם, יפיע, גתה חפר, עתה קצין, רמון, וחמשה שבפט"ו. ובדבשת כתיב ופגע, שלא נכנס לשם, והדברת כבר בארתי שהיה מחלק יששכר, וכן גיא יפתח אל, גיא היה, לא עיר:

<< · מ"ג יהושע · יט · טו · >>