מ"ג יהושע יח ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יהושע


<< · מ"ג יהושע יח · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אין חלק ללוים בקרבכם כי כהנת יהוה נחלתו וגד וראובן וחצי שבט המנשה לקחו נחלתם מעבר לירדן מזרחה אשר נתן להם משה עבד יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אֵין חֵלֶק לַלְוִיִּם בְּקִרְבְּכֶם כִּי כְהֻנַּת יְהוָה נַחֲלָתוֹ וְגָד וּרְאוּבֵן וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה לָקְחוּ נַחֲלָתָם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֠י אֵֽין־חֵ֤לֶק לַלְוִיִּם֙ בְּקִרְבְּכֶ֔ם כִּֽי־כְהֻנַּ֥ת יְהֹוָ֖ה נַחֲלָת֑וֹ וְגָ֡ד וּרְאוּבֵ֡ן וַחֲצִי֩ שֵׁ֨בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֜ה לָקְח֣וּ נַחֲלָתָ֗ם מֵעֵ֤בֶר לַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָהֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהֹוָֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֲרֵי לֵית חוּלַק לְלֵוָאֵי בֵּינֵיכוֹן אֱלָהֵן מַתְּנָן דִיהַב לְהוֹן יְיָ אִינוּן אַחְסַנְתְּהוֹן וְגָד וּרְאוּבֵן וּפַלְגוּת שִׁבְטָא דִמְנַשֶׁה קַבִּילוּ אַחְסַנְתְּהוֹן מֵעִבְרָא לְיַרְדְנָא מַדִינְחָא דִיהַב לְהוֹן מֹשֶׁה עַבְדָא דַיָי:

דון יצחק אברבנאל (כל הפרק)(כל הפסוק)

ונתן הטעם, למה היו שבעה חלקים, באמרו (ז), שראובן וגד וחצי שבט המנשה כבר לקחו חלקם מעבר הירדן (ויהודה ואפרים וחצי שבט המנשה גם כן כבר לקחו את נחלתם), והם חמישה שבטים, לא נשארו אם-כן כי אם שבעה שבטים, כי לא יהיה לשבט לוי חלק ונחלה:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כהונת ה'" - הראוי להם לקחת חלף עבודת כהונתם

"כי אין חלק" - יבאר עוד למה שבעה חלקים ואמר כי אין חלק ללוים וגד וראובן וחצי מנשה לקחו וגו' והלא ליהודה ולבית יוסף חלק הששי ונשארו עוד שבעה

<< · מ"ג יהושע · יח · ז · >>