מ"ג יהושע ו יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יהושע


<< · מ"ג יהושע ו · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיתה העיר חרם היא וכל אשר בה ליהוה רק רחב הזונה תחיה היא וכל אשר אתה בבית כי החבאתה את המלאכים אשר שלחנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַיהוָה רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיְתָ֨ה הָעִ֥יר חֵ֛רֶם הִ֥יא וְכׇל־אֲשֶׁר־בָּ֖הּ לַֽיהֹוָ֑ה רַק֩ רָחָ֨ב הַזּוֹנָ֜ה תִּֽחְיֶ֗ה הִ֚יא וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֣הּ בַּבַּ֔יִת כִּ֣י הֶחְבְּאַ֔תָה אֶת־הַמַּלְאָכִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שָׁלָֽחְנוּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וּתְהֵי קַרְתָּא חֶרְמָא הִיא וְכָל דְבָהּ קֳדָם יְיָ לְחוֹד רָחָב פּוּנְדְקִיתָא תְחֵי הִיא וְכָל דְעִמָהּ בְּבֵיתָא אֲרֵי אַטְמַרַת יַת אִזְגַדַיָא דִי שְׁלָחָנָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיתה העיר חרם" - הקדש כי היום שבת קדש וראוי להיות קדש שלל הנשלל בו

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

והנה צוה שיחרימו כל אשר בעיר ולא יהנו ממנו בדבר כדי שלא יטעו ישראל במה שיגיע להם מההצלחה אחר זה וייחסוה אל מה שקנו משלל העיר ההיא ואולי יהיה זה סבה שיחשבו שאמונתם היתה טובה עד שגם מקניהם ונכסיהם מביאים הצלחה למי שיקנם ולזאת הסבה בעינה קלל מי שיבנה יריחו עד שיגיע הבנין בהיות כל בניו חיים ולא ישאר לו בהשלמתו כי אם צעיר בניו וידמה שפעולות יושבי יריחו ואמונתם היו יותר מגונות מפעולות שאר יושבי הארץ ואמונתם ולזה צוה שלא ישאר מהם רושם ולא מן העיר או היה זה לתת מורך לשאר הגוים עם שזאת הקללה לא היתה לפי הנבואה ולזה תמצא שכבר נתקיימה בימי אחאב אמר בימיו בנה חיאל בית האלי וצוה אותם שיצילו רחב הזונה וכל אשר אתה בבית כאשר נשבעו לה המרגלים:

רבי ישעיה די טראני (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כִּי הֶחְבְּאַתָה" - בא בשני סימני הנקבה, והיה לו לומר החביאה, בלא תי"ו. ומפני התי"ו שבא בו נפלה התנועה מן הבי"ת. ודומה לו שבא בשני סימנין "ופגריכם אתם" (במדבר יד, לב), שבא בשני סימני הרבים.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לה'" - רצה לומר לשם ה' ולכבודו

"היא וגו'" - רצה לומר העיר עצמה ומה שבה מהדברים שאינם ראוים להביא לאוצר ה'

"חרם" - לאבדון וכריתה

מצודת ציון

"חרם" - פעם תשמש על חרמי גבוה והקדש ופעם תשמש על כריתה ושממון

"החבאתה" - הסתירם

<< · מ"ג יהושע · ו · יז · >>