מ"ג יהושע ו יז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיתה העיר חרם היא וכל אשר בה ליהוה רק רחב הזונה תחיה היא וכל אשר אתה בבית כי החבאתה את המלאכים אשר שלחנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַיהוָה רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיְתָ֨ה הָעִ֥יר חֵ֛רֶם הִ֥יא וְכׇל־אֲשֶׁר־בָּ֖הּ לַֽיהֹוָ֑ה רַק֩ רָחָ֨ב הַזּוֹנָ֜ה תִּֽחְיֶ֗ה הִ֚יא וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֣הּ בַּבַּ֔יִת כִּ֣י הֶחְבְּאַ֔תָה אֶת־הַמַּלְאָכִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שָׁלָֽחְנוּ׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וּתְהֵי קַרְתָּא חֶרְמָא הִיא וְכָל דְבָהּ קֳדָם יְיָ לְחוֹד רָחָב פּוּנְדְקִיתָא תְחֵי הִיא וְכָל דְעִמָהּ בְּבֵיתָא אֲרֵי אַטְמַרַת יַת אִזְגַדַיָא דִי שְׁלָחָנָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"והיתה העיר חרם" - הקדש כי היום שבת קדש וראוי להיות קדש שלל הנשלל בו

רלב"ג

עריכה

• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק •

והנה צוה שיחרימו כל אשר בעיר ולא יהנו ממנו בדבר כדי שלא יטעו ישראל במה שיגיע להם מההצלחה אחר זה וייחסוה אל מה שקנו משלל העיר ההיא ואולי יהיה זה סבה שיחשבו שאמונתם היתה טובה עד שגם מקניהם ונכסיהם מביאים הצלחה למי שיקנם ולזאת הסבה בעינה קלל מי שיבנה יריחו עד שיגיע הבנין בהיות כל בניו חיים ולא ישאר לו בהשלמתו כי אם צעיר בניו וידמה שפעולות יושבי יריחו ואמונתם היו יותר מגונות מפעולות שאר יושבי הארץ ואמונתם ולזה צוה שלא ישאר מהם רושם ולא מן העיר או היה זה לתת מורך לשאר הגוים עם שזאת הקללה לא היתה לפי הנבואה ולזה תמצא שכבר נתקיימה בימי אחאב אמר בימיו בנה חיאל בית האלי וצוה אותם שיצילו רחב הזונה וכל אשר אתה בבית כאשר נשבעו לה המרגלים:

רבי ישעיה די טראני

עריכה

• לפירוש "רבי ישעיה די טראני" על כל הפרק •

"כִּי הֶחְבְּאַתָה" - בא בשני סימני הנקבה, והיה לו לומר החביאה, בלא תי"ו. ומפני התי"ו שבא בו נפלה התנועה מן הבי"ת. ודומה לו שבא בשני סימנין "ופגריכם אתם" (במדבר יד, לב), שבא בשני סימני הרבים.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"לה'" - רצה לומר לשם ה' ולכבודו

"היא וגו'" - רצה לומר העיר עצמה ומה שבה מהדברים שאינם ראוים להביא לאוצר ה'

"חרם" - לאבדון וכריתה

מצודת ציון

"חרם" - פעם תשמש על חרמי גבוה והקדש ופעם תשמש על כריתה ושממון

"החבאתה" - הסתירם

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"והיתה". ויען שהכבוש יהיה בנס ע"י ה', ראוי ששללה יהיה הקדש לה' הכובש: "רק רחב הזונה". אינה בכלל העם והשלל ע"י שהחביאה המלאכים (והנה פה לא אמר מפני

שנשבעו לה, כי העם לא נשבעו, ושבועת המרגלים לא תחייב העם כולו, רק להמרגלים עצמם אמר (כב) כאשר נשבעתם לה, כי הם מחויבים מפני השבועה). והנה רחב בעצמה היתה ראויה להנצל גם מצד עצמה אחר שנתגיירה בפני המרגלים וקבלה אמונת ה', כמ"ש למעלה, וזה היה קודם שעברו את הירדן שלכ"ע היו מחויבים לקבלה (כנ"ל ב, יב), רק שבכ"ז היה צריך להחרים רכושה שהיה בכלל חרם יריחו, וכן להחרים את משפחתה, ולכן אמר שע"י שהחביאה את המלאכים תחיה היא וכל אשר אתה, וזה כולל גם רכושה שורה וחמורה וכל אשר לה. ולכן אמר ורק אתם שמרו מן החרם, הגם שלא חל החרם על רכוש רחב, חל על יתר הדברים ואתם אינכם בכלל ההיתר:

<< · מ"ג יהושע · ו · יז · >>